אי שם בתחילת שנות ה-40 נודע למפקדי האצ"ל, על רכבת היוצאת אחת לחודש מחיפה בצפון עד קנטרה שבמצריים בדרום ובה ארגזים ובהם מעטפות כסף בשטרות ובמטבעות המיועדים לתשלום משכורות למאות עובדי ממשלת המנדט שהיו פזורים ברחבי הארץ. כל עובד היה מקבל מעטפה ובה התשלום של משכורתו. הרכבת עוצרת בתחנות שלאורך תוואי המסילה והשלמים שברכבת מוסרים את מעטפות הכסף לעובדים או לנציגי העובדים. ארגזי הכסף הגיעו לתחנת הרכבת חיפה מאנגליה דרך הים - נמל חיפה, והיו מאובטחים על-ידי שוטרים וחיילים בריטים.
מעקב אחר "רכבת הכסף"
אנשי האצ"ל החלו במעקב אחר פעולתה של הרכבת והחליטו לא להתקיף את רכבת הכסף באופן ישיר, בגלל הסיכונים הכרוכים במבצע כזה, המחויב להיעשות באור יום, אלא לשדוד את ארגזי הכסף בשעות לילה, בעת שהם מאוחסנים באחד ממחסני תחנת הרכבת בחיפה טרם העלאתם לרכבת.
ב-1943 יצאו כמה מאנשי האצ"ל לפעולה שבה ניסו לשדוד את הכסף ממחסן בתחנה הרכבת בחיפה. הם הגיעו לאולם בו היה ממוקם המחסן, אולם הונסו על-ידי נוטר ערבי שהופקד בכניסה למחסן ועזבו-נמלטו מהמקום. פעולת השוד נכשלה.
באצ"ל לא זנחו את רעיון שוד כספי "רכבת הכסף". לאחר סיורים במסלול נסיעתה של הרכבת, ותצפיות הוחלט לארוב לרכבת ליד חדרה ולעצור את נסיעתה באמצעות הנחת מוקשים, שיונחו על הפסים טרם הגעתה. ולשדוד את הכסף מתוך הרכבת במהלך נסיעתה.
בינואר 1946 התקבל מידע באצ"ל מגורם פנימי ברכבת, ש"רכבת הכסף" תצא לדרכה מחיפה לכיוון דרום ביום שבת ה-12 בינואר 1946 בבוקר. עם קבלת המידע הוחלט על פעולת שוד רכבת זו. למפקד הפעולה מונה איש האצ"ל מנדל מלצקי. נבחרו כ-20 מאנשי האצ"ל לביצוע הפעולה ובהם נשים.
מקום ההשתלטות על הרכבת שנבחר היה מסילת הרכבת בין חדרה לגן שמואל, כ-3-2 ק"מ צפונית לתחנת הרכבת חדרה. ערב הפעולה ב-11 בינואר 1946 הוטמנו הונחו מוקשים ליד הפסים.
יום הפעולה
למחרת ביום שבת 12 בינואר 1946 בבוקר, יצא איתן לבני קצין המבצעים של האצ"ל ברכב לתחנת הרכבת חיפה. ברכב נהגה אישה כדי לא לעורר את חשדם של הבריטים וגם בשל העובדה כי השוטרים לרוב לא נהגו לערוך חיפושים אצל נשים. לא רחוק משער הכניסה לתחנה הרכבת חיפה הבחין בארגזים המונחים ליד רציף המסילה ובסבלים המעמיסים את ארגזי הכסף על הרכבת איתן רשם-זכר את מספר הקטר וסימני זיהויה הייחודיים של הרכבת כדי שהלוחמים יעצרו את הרכבת הנכונה ומיהר למקום הפעולה ליד חדרה שם הסתתרו ארבו לוחמי ולוחמות האצ"ל בסמוך למסילה ממתינים להגעת הרכבת.
על-פי דיווחי העיתונות דאז, שהסתמכו על הודעות רשמיות של ממשלת המנדט, יצאה "רכבת הכסף" מחיפה, בסביבות השעה 8 בבוקר, ועליה ארגזים ובהם סכום של 50 אלף לא"י המיועדים לתשלום לעובדי ממשלת המנדט. הארגזים הונחו באחד הקרונות ואובטחו על-ידי אנשי משמר הרכבת שהורכב משוטר בריטי ו-5 שוטרים ערביים. כמו-כן היו ברכבת שני פקידי רכבת בריטיים (שלמים) שהיו אחראים על חלוקת הכסף לעובדים. בעיתונות דאז דווח כי עד להגעתה למקום הפעולה ליד תחנת חדרה עצרה הרכבת בתחנות קודמות וחילקה שם 15 אלף לא"י.
תיאור פעולת השוד
בסביבות השעה 10 בבוקר יום שבת 12 ביוני 1946 בעת שהרכבת התקרבה לתחנת רכבת חדרה, כ-3 ק"מ צפונית לתחנה, הפעילו אנשי האצ"ל שהסתתרו ארבו בסמוך למסילה את המוקשים. נשמע פיצוץ עז. ההתפוצצות גרמה לירידת הקטר מהפסים, הוא נטה לצידו והרכבת נעצרה. על-פי דיווח העיתונות דאז לוחמי האצ"ל הסתערו על הרכבת והתפתחו חילופי יריות בין אנשי משמר הרכבת לבין לוחמי האצ"ל. כעבור זמן קצר השתלטו לוחמי האצ"ל על מאבטחי הרכבת ועל השלמים ההמומים, הגיעו לקרון בו היו ארגזי הכסף נטלו את הארגזים ונמלטו עימם בריצה מטורפת לכיוון שדות שכונת נחליאל ליד חדרה השוכנת באזור, שם הוסתרו במחסן-מבנה בפאתי שכונת נחליאל.
הערכה היא כי הפעולה נמשכה כ-20 דקות. בהודעת ממשלת המנדט שפורסמה בעיתונות דאז, דווח כי באירוע נפצעו שניים מאנשי משמר הרכבת והם הועברו לבית החולים הממשלתי בחיפה וכי סכום הכסף שלל שוד הרכבת הסתכם ב-35 אלף לא"י, סכום עתק דאז.
חיפושים אחר מבצעי השוד
למקום השוד הגיעו כוחות צבא ומשטרה שהחלו בחקירה ובחיפושים בניסיון לאתר וללכוד את מבצעי השוד. הובא למקום כלב גישוש ועקבות מבצעי השוד הוליכו עד לכביש הראשי. כתוצאה מהתפוצצות ניזוק קו הרכבת והתעכבה תנועת הרכבות בין חיפה לחדרה. הנוסעים שעמדו לצאת ברכבת מחיפה למצריים (קנטרה) הוסעו ב"אוטומובילים" שהעמידה לרשותם הרכבת לתחנת חדרה ומשם יצאו לפנות ערב ברכבת למצרים. נמסר כי כל הלילה עבדו עובדי הרכבת לתיקון המסילה. כמה שעות לאחר פעולת השוד הוטל עוצר על שכונת נחליאל בחדרה.
העברת הכסף לתל אביב
דומה כי המידע על אודות רכבת הכסף לא סדור דיו. יש עדויות וגרסאות סותרות על מה שהתרחש והתחושה היא כי גם היום בחלוף 75 שנים מאז התרחש שוד רכבת ישנם פרטים על אודות השוד שלא ידועים או שלא פורסמו. כך למשל, בפרסומים שונים נאמר כי הפעולה הייתה "חלקה" ללא צורך בשימוש נשק וכי אנשי משמר הרכבת והשלמים היו המומים מהפיצוץ העז ולא גילו כל התנגדות. עיינתי בדיווחים על האירוע בעיתונות דאז ושם מדווח אחרת: על-פי הדיווח בעיתונות דאז לאחר הפעלת המוקש מתחת לקטר ירו לוחמי האצ"ל לכיוון הרכבת משני צדיה וכמה אנשי המשמר הרכבת נפצעו.
גם לגבי העברת הכסף, שלל השוד, לתל אביב יש מספר יש גרסאות. למשל, קיימת גרסה שאנשי האצ"ל נטלו את כספי השוד או לפחות חלקו והטמינו אותו מיד לאחר השוד בבורות שחפרו קודם לכן ויומיים לאחר השוד הגיעו לקחתו.
נמסר כי חלק ניכר מהכסף - שלל השוד - הועבר לתל אביב על-ידי נשים חברות האצ"ל כשהוא מוסתר מודבק מוצמד על גופן מתחת לבגדיהן מתוך הנחה שהבריטים לא יחפשו על גבי גופן. לא נמסר להיכן הועבר הכסף לתל אביב.
