שמענו לאחרונה על שלוש מוטציות שמתחילות להתפשט באוכלוסייה (אם כי באחוזים נמוכים): המוטציה הבריטית, הדרום אפריקנית וזו הברזילאית. ישנם דיווחים על כך שמוטציות מדבקות יותר. אבל, שמענו שהחיסונים ככל הנראה אפקטיביים, גם על המוטציות, ושהן אינן מסוכנות יותר מהווירוס המקורי. אם כך, האם צפוייה להן השפעה כלשהי על הציבור בישראל?
התשובה, באופן מפתיע, ככל הנראה חיובית. ההשפעה של המוטציות תהיה על מספר המתחסנים הנדרש להשגת חיסון עדר. משתי סיבות, האחת, המוטציות מדבקות יותר, והשנייה, החיסון ככל הנראה קצת פחות אפקטיבי (לפחות במוטציה הדרום אפריקנית).
אז כיצד עובד חיסון עדר? כדי להגיע לחיסון עדר צריך שלמאומתים חדשים לא יהיו מספיק אנשים להדביק, וכך הנגיף יפחת עד שיעלם. השאלה המרכזית היא כמה אנשים צריכים להתחסן כדי שזה יקרה. דבר זה תלוי במקדם ההדבקה הבסיסי של הנגיף - 0R. במקרה של הקורונה ערך זה לא ידוע, אך ישנן הערכות בין 2 ל-4. לצורך הדוגמה כאן נקח את ההערכה המקילה של 2. כלומר, במצב סטנדרטי (בו אין ריחוק חברתי, אין מסיכות, אין סגרים, אין בדיקות ואין בידודים), כל חולת קורונה צפוייה להדביק בממוצע כשני אנשים. שני חולי קורונה צפויים להדביק ארבעה, וכן הלאה.
במצב זה ניתן להשיג חיסון עדר, שמאפשר חזרה לשגרה כאשר מחצית האוכלוסייה מחוסנת. ההסבר פשוט: נניח שיש לנו חולה קורונה אחד, הוא צפוי להדביק שני חולים, אבל אחד מהם כבר מחוסן, לכן, בפועל כל חולה קורונה מדביק חולה אחד בלבד, שני חולים מדביקים שניים בלבד, וכן הלאה. כדי שהקורונה אכן תדעך, יש צורך למעשה במעט יותר מ50%. כמו-כן, בחישוב הזה הנחנו שהחיסונים אפקטיביים ב-100%, אם הם אפקטיביים ב95% (כפי שפורסם), נדרש למעט יותר. ניתוח זה מניח שמחוסנים אינם מדבקים. נציין כי לפי חישוב זה, לצורך השגת חיסון עדר באמצעות חיסון עם אפקטיביות של 50% בלבד, יידרש חיסון של כלל האוכלוסייה.
כל זה נדרש כדי לחזור לשגרה מלאה (ללא ריחוק חברתי). כדי לדעת כמה מחוסנים נדרשים כדי לגרום לקורונה לדעוך כאשר שומרים על אמצעי זהירות (ריחוק חברתי, מסיכות, חלונות פתוחים, בדיקות, בידודים, וכו'), יש להתחשב בגורם נוסף: מקדם ההדבקה האפקטיבי (eR). נניח שאמצעי זהירות אלו מפחיתים את מקדם ההדבקה האפקטיבי להיות 1.5. במצב זה, בזכות אמצעי הזהירות שני חולי קורונה מדביקים שלושה (בלבד), ארבעה מדביקים שישה וכן על זו הדרך. כעת, כדי שהקורונה תדעך, יש צורך בחיסון בקרב (קצת מעל) שליש מהאוכלוסייה (בלבד). במצב זה, שני חולי קורונה צפויים להדביק שלושה, אבל אחת מהם כבר חוסנה, ולכן, בפועל שני חולי קורונה ידביקו בממוצע רק שניים, וההתפרצות תדעך. אך זאת רק כל עוד יימשכו אמצעי הזהירות. הנוסחא פשוטה: e1/R -1 .
איך כל זה קשור למוטציות? אם המוטציות מדבקות יותר, ונניח שמקדם ההדבקה הבסיסי שלהן עומד על 3, נדרשים כעת (קצת מעל) שני שלישים מהאוכלוסייה להתחסן. אבל, אם אפקטיביות החיסון פחותת, ועומדת נניח רק על 80% נדרשים כעת כ84% מהאוכלוסייה להתחסן כדי לחזור לשגרה (כולל ילדים). זה מספר די גבוה וייתכן שיהיה קשה להשגה. אחרת, אמצעי הזהירות האחרים יידרשו למשך זמן נוסף. אלא אם האוכלוסייה בסיכון כולה מחוסנת והציבור ומערכת הבריאות מוכנים להתמודדות עם הנגיף לאורך זמן.
הערה לסיום בעניין השפעת העונתית: מקדם ההדבקה הבסיסי של שפעת מוערך בכ-1.5. יחד עם אמצעי הזהירות הנהוגים לקורונה וחלקים נכבדים בציבור שהתחסנו לשפעת, נראה שמקדם ההדבקה האפקטיבי של השפעת קטן מ-1. זה מסביר מדוע לא נצפתה שפעת השנה בישראל.
