צפיתי רק עתה בדיווח הנסער והאמין של אורלי ברלב על ההפגנה אמש ברחוב הפורצים בירושלים. שוטרים התהלכו עם רובים ומחסנית בהיכון נוסף לאקדוח האישי; מפגין נדקר על ידם; המשטרה שלפה סכינים. יש לדיווח של ברלב תימוכין בדברים שהועברו אליי מאת דוד אוחנה באמצעות מכרים. המשטרה טענה כאילו מפגינים יידו אבנים לעבר אנשיה. איני מאמין.
בראיון עם ח"כ אלי אבידר, מפגין מסור ומתמיד, הוא אמר לי הבוקר כי גם הוא אינו מאמין למשטרה כאילו מפגינים השליכו לעברם חפצים. הראיון התקיים באתר הפייסבוק של אורלי וגיא מרוז, ואבידר איתגר את המשטרה: הציגי את התצלומים. גם אני מטיל ספק אם יש לה.
יותר מזה: גם אם מישהו השליך בקבוק או אבן בשוטר - וזה חמור ויש לעוצרו - אין בכך הצדקה להתיז סילוני מים כואבים לעבר מפגינים שומרי חוק. חד וחלק. אך לעתים עניין הנחשב למשני מעיד על התנהלות המשטרה והמפגינים יותר מליבת הסערה.
השוטרים, כך דיווחה ברלב, הסתערו על צוללות הגומי עם סכינים שלופות בידיהם, ובתוך כך פצעו גם מפגין בעינו.
זהו זה. מדוע שוטרים שולפים סכין נגד פלסטיק מנופח? נגד גוף דומם? נגד מה שאינו יותר מבלון סמלי? יש רק הסבר אחד: כי הדחליל הזה מזכיר למשפחת נתניהו את הפרשה האמיתית של ההיתר הדיקטטורי לגרמניה לבנות צוללות למצרים; ועוד מזכירה הצוללת מפלסטיק את הדיון התלוי ועומד בעתירה שהציג השבוע ד"ר אליעד שרגא בבג"ץ להקים ועדת חקירה ממלכתית לבירור התעלומה החשודה על התנהלותו של ביבי בפרשה.
אני מציע לשרגא, שהפך מומחה פרטני לסוגיית הצוללות, להזהיר את השוטרים כי הם משחיתים רכוש פרטי של אזרחים, שאינו מאיים על איש מהם או על המושחתים בצמרת השלטון. כל פגיעה כזאת יכולה לשמש עילה להגיש נגדם תביעה אישית לפיצויים. ואולי להעמיד את השימוש בסכינים נגד ניילונים להכרעה משפטית אם רשאים שוטרים להישמע לפקודה כזאת? ואולי היא בלתי חוקית בעליל? היא בוודאי בלתי חוקית במהות.
