עד לאן הצביעות הפוליטית והשנאה ליהדות החרדית מגיעה אפשר למצוא ב"כוכבי" רשימת "עם שלם". זוהי רשימה של "עם שלם" כמו שמחברים אגרטל שבור לרסיסים על-ידי דבק נייר ובנגיעה הראשונה שבו הוא נשבר לרסיסים כפולים משהיה מודבק קודם לכן. מבט על שני מועמדים ברשימת ארבעת המועמדים הראשונים של רשימת "עם שלם" מגלה לנו את כל השקר והצביעות של הרשימה הזו. מספר אחד הוא חיים אמסלם - פליט ממפלגות הימין של ש"ס, הליכוד, רסיסי הציונות הדתית ומפלגתו המפורקת של משה זלמן פייגלין. מספר שלוש ברשימה הזו הוא עו"ד דב הלברטל - פליט מארגוני השמאל, שם שהה על משבצת "החרדי הלייט". "הילכו שניים יחדיו בלתי אם בלתי נועדו"? מסתבר שכן - ש"הרי לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב".
הפכים פוליטיים יוצאים לקרב נגד היהדות החרדית
שימו לב - חיים אמסלם התפרסם בטענותיו נגד ש"ס שהפכה ל"אשכנזית". חיים אמסלם טען שהרב עובדיה יוסף הוא למעשה ספרדי מתון שהאשכנזים הליטאים הפכו את מפלגתו ל"ליטאית אשכנזית - קיצונית" בעל כורחה. לאורך כל תנודותיו ומערכות הבחירות האומללות שלו הוא הצטייר כאנטי אשכנזי וכמי שיצא נגד רבנים אשכנזים-ליטאים, ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב ונגד קודמו בהנהגת הליטאים, הרב מנחם מן שך. ואילו דב הלברטל פרץ לזירת המלחמה המילולית שלו כמי שבכלל היה מפוקדי ויועצי אותו הרב יוסף אלישיב, שאמסלם ראהו כ"דוגמתי" ו"קיצוני". עו"ד הלברטל לא התבייש לתקוף את ש"ס בצורה עדתית וקיצונית, וראה בהקמתה חוצפה של בני עדות המזרח כנגד אותם אשכנזים ש"קידמו אותם". הלברטל תמיד הגן על מפלגת העבודה כמי "שהקימה את המדינה" ובדרך הוא סנט עדתית נגד עדות המזרח שהשתלטו עלייה כגבאי, פרץ, אורלי לוי-אבקסיס וכרמן אלמקייס, כשעל האחרונה הוא יצא בתעמולה ובהשפלה אנטי עדתית קשה.
אבל לשניים הללו - אמסלם והלברטל, לא מפריע להיות שותפים ברשימה אחת ועוד לקרוא לה, אחרי סטייתם העדתית-בדלנית: "עם אחד". אמסלם פרש מש"ס אבל לא החזיר לה את המנדט, עד לסיום הקדנציה שלו, למרות שהתחייב לפני כן לשמוע אך ורק לגר"ע יוסף, שהורה לו להתפטר מהפרלמנט הישראלי. לימים, בשנת 2013, אמסלם התמודד עצמאית וכמובן שאפילו לא התקרב לאחוז החסימה ונותר בחוץ. אח"כ הוא קפץ לביקור פוליטי בליכוד אבל אז הוא הבין ששם צריך להתמודד על מקום ריאלי ברשימה לפרלמנט הישראלי וכך עבר לגשש אצל הציונות הדתית על-פי ניסיון לשריין את עצמו על "המשבצת העדתית", אבל גם שם הבהירו לו שמשבצות יש רק במשחקי השש-בש, הדמקה והשחמט. לבסוף הוא הגיע אל משה זלמן פייגלין, למפלגת "זהות" ההזויה, לצד צרכני סמים לגאליים וחובשי תלבושות אדומות הזויות, אבל גם שם הוא נותר בחוץ. פייגלין חזר לימין והוא חזר שוב לבלתי נודע.
עו"ד הלברטל הגיע לארץ מ"מדינת בננות" מפגרת ודיקטטורית כמו אורוגוואי, מה שלא הפריע לו להציג את עצמו כ"אשכנזי נאור" שמתגרה בבני עדות המזרח שהגיע מ"הלבנט". הלברטל היה חניך הציונות הדתית, שיום אחד התקשורת הישראלית האנטי דתית החלה להציגו כ"חרדי", והוא כמובן התעמר ביהדות החרדית, ועד היום הוא ממשיך לפגוע בה בצורה כזו שאפילו שני הלפידים ומרצ ביחד לא עוללו ולא הסיתו נגד היהדות החרדית. בעבר הוא הסתובב בחוגי מפלגת העבודה ואף נצפה בכנסי "שלום עכשיו". אמסלם טען כי הוא בעצם הולך בדרכו המתונה של הגר"ע יוסף - במטרה להציל את החרדים הספרדים, ואילו הלברטל טוען כי הוא בעצם מיועצי הרב אלישיב, זה שאמסלם רואה בו "קיצוני ליטאי הכופה את האשכנזיות על הספרדים". אבל יש כאן עוד כמה דברים מוזרים.
מי עמד מאחוריהם?
מאין שאבו השניים את כוחם להמשיך וליצור כוח פוליטי להתמודדות פוליטית נוספת לבחירות הבאות, כשכולנו יודעים שסיכוייהם לעבור את אחוז החסימה הוא אפסי? אין ספק שמישהו בפוליטיקה הישראלית והאנטי דתית, ועוד בימים שבמרכז ההסתה האנטי חרדית עומדת מחלת "הקורונה", מעוניין שההסתה האנטי חרדית תגנוב קולות לחרדים, גם אם מדובר בפחות משני מנדטים ושהמשטמה האנטי חרדית תישאר מעל פני המים. שני האישים הללו מופעים שוב ושוב על המסך האלקטרוני של ערוצי הטלוויזיה על המשבצת האנטי חרדית, למרות שהם לא מיצגים אפילו את משפחתם הרחבה. לאחר נפילת "מפלגת הנשים החרדית" התימהונית, ולאחר היעלמותן של כמה נשים שהתחזו ל"חרדיות חדשות" - כמו עומר ינקלבי'ץ, זכייה - עדינה בר שלום ומיכל צ'רנוביצ'י, וכן נפילתו של "החרדי החדש" מהעבר, דודי זילברשלג, הרי שהממסד האנטי דתי (תשלובת של ימין ושמאל גם יחד) ממשיך בניסיונותיו להפעיל "בובות שעווה" בלבוש "חרדי" כדי לנסות שוב ושוב לקעקע ביהדות החרדית, להשפיל את עולם התורה ולהתמיד בהסתה האנטי דתית.
אחד כמו הלברטל, על הסתותיו נגד החרדים ונגד המזרחיים, כבר היה מזמן מועמד למשפט על גזענות ו/או אנטישמיות במדינה מערבית מתוקנת. מדובר בשני פליטי מפלגות רבות - מהימין (אמסלם) ומהשמאל (הלברטל) ש"פעילים חברתיים" אנטי דתיים בממסד הישראלי מעוניינים בהמשך חיותם כדי לעצור את הגדילה הדמוגרפית, בלי עין הרע, של החרדים. אלה הם שני "פסולי חיתון" פוליטיים שרק תרכובת ה"זרזיר והעורב" מצליחה לאחד אותם על-רקע שנאתם ליהדות החרדית, ובתמיכת אלה שחפצים עדיין להחזיר את ההגמוניה של "מדינה חילונית ולבנה".
