"שופטי נתניהו יחליטו היום: דחיית הדיונים - או מופע ראווה". זו הכותרת (יום ב', 8.2.21) של
ישראל היום. כותרת המשנה מסבירה: "משפט רה"מ מתחדש, אך כתב האישום נחלש מרגע לרגע. הדילמה של ביהמ"ש: להעמיד את המשפט בלב הבחירות או להנמיך את הלהבות". הכותרות הללו מרמזות על מגמה מסוכנת וברורה: דה-לגיטימציה של בית המשפט המחוזי בירושלים, של השופטים ושל אופן ניהול משפט נתניהו.
נלך מן הקל אל הכבד. "כתב האישום נחלש מרגע לרגע" רק בעיניו של מי שמסתפק בטענות ההגנה ובהודעות של דוברי נתניהו. אכן, להגנה יש טענות משמעותיות הראויות להישמע בכל כובד הראש ואף ייתכן שחלקן יתקבלו. במקביל, לפרקליטות יש תשובות משמעותיות הראויות להישמע בכל כובד הראש ואף ייתכן שחלקן יתקבלו. "להעמיד את המשפט בלב הבחירות" - האפשרות הזאת נוצרה כי
בנימין נתניהו גרם להקדמת הבחירות (בדיוק כשם שהקדמת הבחירות לפני שנתיים גרמה לכך שכתב האישום יוגש בסמוך להן). "להנמיך את גובה הלהבות" - בית המשפט אינו אחראי לשיסוי המתנהל ברחובותינו; האחריות היא במידה רבה של נתניהו.
כעת - לעיקר הדברים. במדינה דמוקרטית אין בבית המשפט "מופע ראווה" (מה שכמובן מרמז למצב הידוע לשמצה של משפט ראווה). במדינה דמוקרטית בית המשפט מנהל הליך תקין ושוויוני, בצורה פומבית, על-פי החוק והכללים וכפוף לזכות ערעור. זה בדיוק מה שקרה, קורה ויקרה במשפט נתניהו.
רבקה פרידמן-פלדמן,
משה בר-עם ו
עודד שחם - שופטים ותיקים שלא דבק בהם רבב - מראים זאת מן היום הראשון. לכן הם חייבו את נתניהו להתייצב בעצמו למתן התשובה לכתב האישום, לכן הם חייבו את התביעה למסור להגנה מסמכים וראיות.
הדברים הללו, בכותרת הביביתון, הם שלב במערכה שיטתית של נתניהו ותומכיו נגד מערכת המשפט. השוטרים שחקרו אותו הם עבריינים, הפרקליטות שמנהלת את התיק נגדו היא פוליטית, היועץ המשפטי ל
ממשלה רוצה להפיל ראש ממשלה חזק מן הימין. זהו הנרטיב הקבוע, וכמו כל שקר - כאשר חוזרים עליו מספיק פעמים, הוא הופך לאמת באוזני מספיק אנשים. לכך יש להוסיף את ההתלהמות התמידית של חוגי הימין - כולל בכירים בליכוד - נגד בית המשפט העליון, ואשר לרובה המכריע אין בסיס עובדתי.
אך לפלא הוא, שהשופטים בתיק נתניהו טרם חטפו את חלקם - אולי משום שלאנשי ראש הממשלה ברור שלא יהיה זה חכם לצאת נגדם (גם שופטים הם בני אדם, ואפילו בתת-מודע עלולים להיות מושפעים מהתקפות עליהם). היה רמז אחד, במאמר של
חגי סגל במקור ראשון, בו נטען שהשופטים הם יוצאי הפרקליטות - טענה חסרת בסיס מבחינה עובדתית וחסרת משמעות מבחינה מעשית. אבל הכותרת הזאת מלמדת, שכעת השופטים מצויים בבירור על הכוונת. אם הם יעזו שלא לדחות את שלב ההוכחות עד לאחר הבחירות - הם ינהלו "מופע ראווה" ויהיו אחראים ל"הגברת הלהבות".
הקו ברור: דה-לגיטימציה של השופטים ושל החלטותיהם, ככל שהם לא יעלו בקנה אחד עם רצונו של נתניהו. החלטות שיהיו בעדו יצוטטו בקול רעש גדול כהוכחה לאוזלת ידה של התביעה; החלטות נגדו ייצעקו בקול זעקה כהוכחה להטיה של בית המשפט נגדו. מה שלא יקרה - נתניהו יהיה הקורבן הנרדף, שהרי הוא "ראש ממשלה חזק מן הימין". הדה-לגיטימציה הזאת מסוכנת ביותר לחברה ולמדינה, מסיבות ברורות. היא אף עלולה להוביל לאלימות נגד השופטים (ונזכיר שהתובעת ליאת בן-ארי כבר מאובטחת). אבל לנתניהו ואנשיו לא אכפת. כמו בכל השנתיים האחרונות, הם מוכנים להחריב את הבית ולשרוף את המועדון - הכל בשירותו של נאשם מספר 1.
