הסנאט האמריקני אישר כצפוי (יום ד', 10.2.21) לנהל את משפטו של הנשיא לשעבר
דונלד טראמפ, המואשם בהסתה שהובילה להסתערות תומכיו על הקפיטול ב-6 בינואר - היום בו התכנסו שני בתי הקונגרס לאשרר את נצחונו של
ג'ו ביידן בבחירות. הדיון התמקד בשאלה האם לסנאט יש סמכות חוקתית לשפוט נשיא לשעבר. 56 סנאטורים הצביעו בעד ו-44 נגד. המשמעות היא, ששישה רפובליקנים הצטרפו ל-50 הדמוקרטים - אחד יותר מאלו שהתנגדו להצעת סיעתם לבטל מראש את המשפט.
ששת הרפובליקנים שתמכו בהמשך המשפט היו חמשת אלו שהצביעו בצורה דומה בפעם הקודמת - סוזן קולינס,
מיט רומני, ליסה מורקובסקי, בן סאסה ופטריק טומיי. ביל קסידי הצטרף אליהם במפתיע, באומרו ששינה את דעתו בשל חולשת טיעוני ההגנה: סניגוריו של טראמפ "עשו הכל חוץ מאשר לדבר לעניין". מנהיג המיעוט, מיץ' מקונל, הצביע נגד המשך המשפט - למרות ביקורתו החריפה על התנהגותו של טראמפ. בלא תמיכה של מקונל, אין לדמוקרטים סיכוי ממשי להשיג את 17 הקולות הרפובליקניים הנחוצים כדי להרשיע את טראמפ.
התביעה: האישום - על ההקשר
ראש צוות התביעה מטעם בית הנבחרים, הציר הרפובליקני ג'יימי רסקין, פתח באומרו: "עורכי דינו של טראמפ רוצים שהמשפט הזה ייפסק בלי שבכלל תשמעו ראיות. הם רוצים שתינתן חסינות על פשעים המבוצעים בשבועות האחרונים של הכהונה. זה ייצור 'חריג של ינואר' בחוקה. כל אחד יכול לראות מיד מדוע זה כה מסוכן: זו הזמנה לנשיא לעשות כל דבר, כולל שימוש באלימות כדי להישאר במשרתו. זו הזמנה לסיוט הגרוע ביותר של האבות המייסדים. אם נרשה את זה, 6 בינואר יהיה עתידנו".
רסקין הקרין סרטון ובו דקות ארוכות מנאומו של טראמפ בפני תומכיו באותו בוקר, בו קרא להם לצעוד לקפיטול ו"להילחם כמו משוגעים", ובמקביל - קטעים נרחבים מתיעוד ההסתערות על הקפיטול. הסרטון כלל פרטים שטרם נראו, כגון קריאות של המתפרעים
"תכבשו את הבניין", "תדפקו את החזירים האלה", "תדפקו את משטרת וושינגטון", "תדפקו את משטרת הקפיטול", "תזדיינו מפה בוגדים". אחד מן המפגינים נשא שלט ועליו המילה "מהפכה". רבים צעקו: "תילחמו בשביל טראמפ!" ושאגו בתוך הבניין: "Stop the Steal". אחד מהם הוקלט באומרו "אנחנו מקשיבים לטראמפ".
כאשר האספסוף היה בתוף הבניין, נשמעו צעקות: "בוגדים", "פנס הבוגד". המתפרעים שהגיעו לאולם בית הנבחרים צעקו: "לשבור את הדלתות". התמונות מראות ניסיון של הפורעים למחוץ את אחד מאנשי משטרת הקפיטול. בחוץ צעקו אחרים: "יש כאן 30,000 רובים", "תתגייסו בערים שלכם, תתגייסו במדינות שלכם, תסתערו על הקפיטולים שלכם". לבסוף הוקרן הציוץ של טראמפ מאותן שעות, בו הוא אומר שזה מה שקורה כאשר גונבים את הבחירות.
רסקין המשיך: "אם זאת לא עבירה בת הדחה - אז אין עבירה כזאת. לדעת הנשיא, אינכם יכולים לעשות דבר. הוא רוצה שתחליטו שהסנאט חסר אונים. זה לא יכול להיות נכון. לשון החוקה, כוונת המנסחים והשכל הישר מחייבים שניתן יהיה להעמיד לדין את הנשיא בנסיבות כאלה. כל המומחים החוקתיים מסכימים איתנו, וזה כולל המשפטנים השמרנים הבולטים ביותר".
התובע ג'ו נגוסה הזכיר את התקדימים בהם הועמדו לדין אישי ממשל לאחר סיום תפקידיהם וציטט משפטנים שמרנים מובילים התומכים בעמדה זו, כולל במישרין בנוגע לטראמפ. עוד ציין נגוסה, כי החוקה אינה כוללת כל מגבלה על סמכות זו של הסנאט. לדבריו, לסניגוריו של טראמפ לא הייתה תשובה לטענות אלו - וברור מדוע, משום שהחוקה ברורה. התובע דייב סיסליני דחה את טענת טראמפ, לפיה לא ניתן להעמידו לדין בשל היותו אזרח פרטי, באומרו שההליך מתייחס למעשיו בתפקיד ולא כאזרח פרטי. לדבריו, יש צורך להעמידו לדין משום שהוא ממשיך להוות סכנה לדמוקרטיה. עוד הדגיש, כי טראמפ עומד לדין לא רק על נאומו ב-6 בינואר, אלא על ההקשר הכולל של דבריו מאז הבחירות.
את טענות התביעה סיים רסקין בדברים נרגשים על חוויותיו האישיות ב-6 בינואר, יום לאחר הלוויתו של בנו טומי שהתאבד. הוא אירח בקפיטול את בנותיו וחתנו, שביקשו להיות עימו בימים קשים אלו, והבטיח להם שהשהות בבניין בטוחה - אך בעת ההסתערות חששו שלושת הצעירים שאלו הם רגעיהם האחרונים. כאשר נפגשו שוב, ביקש רסקין את סליחתם והבטיח שהדבר לא יקרה בביקורם הבא. בתו הצעירה השיבה, כי אינה רוצה לבקש שוב בקפיטול.
ההגנה: הליך פגום מיסודו
סניגורו של טראמפ, ברוס קסטור, פתח באומרו: "לא תשמעו מאיתנו אלא גינוי חריף ביותר של המתפרעים. כאשר מתרחש משהו נורא, יש תגובה אנושית טבעית הדורשת שמישהו ישלם את המחיר. את האשמים יש להעניש במלוא חומרת הדין. הסנאטורים צריכים לעשות מה שנכון ולא לפעול לפי להט הרגע". לדבריו, לא ניתן להעמיד לדין את טראמפ משום שמטרת ההליך היא להרחיק מן המשרה - והוא כבר אינו מכהן בה.
קסטור הזהיר, כי ניהולו של המשפט מהווה ויתור על הזכויות עליהן הגנה ארה"ב כל שנותיה. "במדינה זו לא מענישים אנשים על דיבור פוליטי. מי שחוצה את הקו בעקבות דיבורים – הוא שצריך להישלח לכלא. אם נמשיך בדרך הזאת, נפרוץ את הסכרים". עוד אמר קסטור, כי יום אחד ישתנה מאזן הכוחות הפוליטי ומשפטי הדחה פוליטיים יהפכו לנפוצים. "זה אמור להיות הדבר האחרון שקורה, הטיפול הנדיר ביותר", הוסיף. הוא הזהיר, שמא אנשי מפלגה אחת יעמידו לדין יריבים משמעותיים מן המפלגה האחרת. קסטור טען: "אנחנו כאן כי הם חוששים מדונלד טראמפ כיריב".
דייוויד שואן, גם הוא סניגורו של טראמפ, אמר כי הראיות המצטברות לגבי ההסתערות מלמדות, כי היא תוכננה מראש – ולכן לא ניתן לייחס אותה לנאומו של טראמפ. הוא הזהיר, שעצם ניהול ההליך מסכן את מוסד הנשיאות, וטען שהליך ההדחה מנוצל לרעה למטרות פוליטיות. "הם לא רוצים אחדות, והם יודעים שהדבר הזה המכונה 'משפט' יקרע לגזרים את העם" כמו במלחמת האזרחים, האשים את הדמוקרטים. עוד טען שואן, כי הדמוקרטים יקרינו קטעי סרטים מבושלים, למטרות מפלגתיות בלבד ותוך שהם פועלים מתוך שנאה ומסייעים לאויביה של ארה"ב.
לטענת שואן, הליך ההדחה היה פגום מיסודו בשל הבהילות בו נוהל בבית הנבחרים, תוך פגיעה בזכויותיו הבסיסיות של טראמפ. לדבריו, ההמתנה עד לאחר סיום תפקידו של טראמפ הובילה לכך, את המשפט לא מנהל נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, אלא הסנאטור הדמוקרטי הוותיק פטריק ליהי – שכבר הביע את דעתו שיש להרשיע את טראמפ, ובכך נמנע ממנו משפט הוגן. לדעתו, די בכך כדי לבטל את כתב האישום - לצד חוסר סמכותו של הסנאט לשפוט אזרח פרטי. שואן דחה את הטענה בדבר "חריג של ינואר" באומרו, כי ניתן להעמיד לדין נשיא לשעבר במערכת המשפט הרגילה.
