עוצר, מגבלות, סגרים – ומומחים לבריאות הנפש באירופה מודאגים יותר ויותר ממצבם של הצעירים, אשר נפגעו בצורה קשה במיוחד בתחושותיהם כלפי העתיד. בתי הספר והאוניברסיטאות נסגרו, הם האחרונים בתור לקבל את החיסונים ונושאים בנטל הסיכון שנלקח כדי להגן על זקנים וחולים. יש הערכת-יתר של יכולתם של הצעירים להסתגל, מזהירים מומחים אותם מצטט ניו-יורק טיימס.
חיי חברה מוגבלים מצטרפים לכך שממילא מדובר בשלב רגיש בחיים, וגדל מספר הצעירים החשים שהם מאבדים זמן יקר בשנותיהם הטובות ביותר. הם איבדו הזדמנויות כלכליות, החמיצו אבני דרך מקובלות ופספסו קשרים בזמן המעצב של זהותם. ההשלכות ארוכות הטווח של העלייה בשיעורי ההתאבדות, הדיכאון והחרדות עודן נלמדות, אבל תריסר מומחים אירופיים מתארים תמונה עגומה של המשבר, שלטענתם יש להתייחס אליו ברצינות כמו אל הקורונה עצמה.
חלק ממוסדות הטיפול הנפשי בצעירים באיטליה ובהולנד התמלאו עד אפס מקום. בצרפת קוראים הרופאים לפתוח את בתי הספר כמענה למצוקה. בבריטניה אמרו כמה פסיכולוגים, שהם יעצו למטופליהם להפר את מגבלות הקורונה כדי שיוכלו להתמודד. לפי דוח מארה"ב, רבע מבני 24-18 אמרו ששקלו להתאבד. רבע מבני הנוער בדרום אמריקה ובקריביים סובלים מחרדות ו-15% - מדיכאון. מחקר ב-112 מדינות מצא אשתקד ששני שלישים מבני 29-18 סובלים מאותן תופעות.
מדינות אירופיות רבות נכנסו לסתיו באשליה ששיטחו את עקומת ההתפרצות – ונתקלו בגל קשה עוד יותר בחורף. בכך התנפצו ציפיותיהם של הצעירים להקלה מהירה במגבלות החמורות. הסגרים סיפקו הקלה מהלחצים בלימודים ובעבודה וסייעו לחלק מן הצעירים להסתגל, אבל אחרים – במיוחד מי שנאבקו ממילא בבעיות נפשיות או שהייתה להם גישה מועטה לסיוע – הגיעו לסף שבירה. החורף החמיר עוד יותר את המצב והמומחים מצביעים על עלייה בשיעור החרדות, הדיכאות, הפרעות לאכילה והתמכרויות.
מחקרים מהסגר הראשון מלמדים שכבר אז המצב היה קשה. סקר בין 70,000 תלמידים בצרפת מצא, כי ל-10% היו מחשבות אובדניות במהלך החודשים הראשונים של המגיפה ולמעלה מ-25% סבלו מדיכאון. ספרד הטילה באביב את אחד הסגרים ההדוקים ביותר בעולם, והייתה לו השפעה קשה במיוחד על ילדות, בהן השכיחות של לחץ, חרדות ודיכאון הייתה גבוהה – מצא מחקר של אוניברסיטת ולנסיה. "הן פיתחו את החופש והמרחב שלהן, והסגר גרם להן לאבד את מה שהחלו לחוות", הסבירה סוזנה צ'ופס, מעורכות המחקר.
המצב כה חמור, מציין הטיימס, עד שארגוני תלמידים ומומחים לבריאות הנפש ביקשו מן הרשויות להקל כמה מן הצעדים, כולל פתיחה מחדש של בתי ספר ואוניברסיטאות, למרות שאנשי בריאות הציבור הזהירו שהדבר עלול להחמיר את התפשטותן של כמה מן המוטציות. "יצירת קשרים חברתיים עומדת במרכז חיינו והיא נעלמה", אומרת היידי שופו בת ה-19, אשר פרסמה מכתב גלוי לנשיא עמנואל מקרון בקריאה לפתוח מחדש את האוניברסיטאות ואשר הפך במהירות לוויראלי. החל מהחודש, האוניברסיטאות בצרפת ייפתחו ליום אחד בשבוע והסטודנטים יוכלו לקבל חינם שלושה מפגשי ייעוץ פסיכולוגיים.
בבריטניה קוראים ארגוני בריאות הנפש ומומחים לממשלה להפנות תקציבים להתמודדות עם הנושא בבתי הספר. פקידים אומרים בתגובה, כי ישקלו סיוע נפשי כחלק מהתוכניות להסרת הסגר. בהולנד קראה הממשלה המרכזית לרשויות האיזוריות להשקיע יותר בבריאותם הנפשית של הצעירים. ד"ר סילביה שניידר, פסיכולוגית ילדים ונוער, קוראת לממשלת גרמניה להעביר מסרים ברורים בטלוויזיה וברשתות החברתיות, כך שלצעירים יהיה ברור שלא נזנחו לנפשם בהתמודדות עם אתגרי הקורונה. וכמה צעירים רואים גם את הצד החיובי: "הקורונה נתנה לנו רשות להיות עצובים. אנחנו לא חייבים להראות כל הזמן כמה אנחנו חזקים", אומרת סטודנטית צרפתייה.
