אין חובת חיסונים, אדם המבקש לסכן את עצמו, תפד'ל, אך חברה מתוקנת ודאי לא תאפשר לאנשים לסכן את סביבתם. יש מגיפה, יש חיסונים בשפע, ויש סרבני חיסונים. המדינה לא מעוניינת לחייב חיסונים בכפיה, אז היא מתכוננת לאפשר לכל אלה שאינם מתחסנים להחליף את החיסון בבדיקה דו-יומית, ניחא.
ומה יקרה עם כל המורחים והמתחמנים? אלה שלא יחוסנו, וגם יפקששו יום פה יום שם עם הבדיקות? ומה יקרה עם כל אלה אשר גם יפקששו וגם יחשפו לחולה מאומת? ומה יקרה עם אלה שגם יפקששו וגם יחלו? ואלה שיחלו וידביקו? תשובה אחת חייבת להיות לכולנו, קלבוש, קלבוש להרבה הרבה שנים. אפילו אם הבדיקה פוקששה בשוגג, כי הרי חוסר ההתחסנות הוא ברור במזיד.
בואו נביט כולנו בסעיף 218 לחוק העונשין: העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים. שבע שנים? כן שבע שנים, בייחוד לאור הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון הנותנת, בניגוד למקובל עד כה, חשיבות מאוד משמעותית לעונשים הנקובים בחוק.
אף אם יש סיכונים בחיסון, ובכל תרופה יש סיכונים, הסירוב להתחסן הוא מטומטם, הנימוק כי החיסון עשוי לפגוע באוטונומיה של האדם הוא שטות מוחלטת כי העדר חיסון פוגע באוטונומיה של רבים אחרים. גם איסור עישון במקומות ציבוריים פוגע באוטונומיה של האדם, גם רמזור אדום פוגע בחופש התנועה של אדם, אפילו תשלומי מיסים פוגעים בזכות הקניין, ואם החברה מחליטה שלא לכפות רפואה מונעת על אנשים, היא אינה יכולה להימלט מהענשה מאוד כבדה, כולל שליחת מורות צעירות, אימהות לילדים, ל-6 שנות מאסר, כולל שליחת אחים אחיות ורופאים צעירים ל-7 שנות מאסר, אם סירבו להתחסן, ופקששו מכל סיבה אפילו פעם אחת את החלופה שהציעה להם המדינה.
ובינתיים, הורים, בדקו בשבע עיניים אם המורים של הילדים שלכם מחוסנים, ואם אינם אל תשלחו את הילדים לבתי הספר. מקבלי שירות ציבורי פרונטאלי, דרשו לדעת מנותן השרות אם הוא מחוסן, ואם איננו, סרבו לקבל ממנו שירות, בכל עסק שאתם נכנסים אליו ודאו מראש כי צוות העסק מחוסן, ואם יש אפילו אחד או אחת שאינם מחוסנים, אל תיכנסו לבית העסק. מה שהמדינה כושלת לעשות מאימת "זכויות אדם" מטומטמות נעשה אנו, מלמטה, יום יום שעה שעה, וכך נעזור לחברה בישראל לצאת מהמצב הכאוטי אליו נקלענו בעקבות המגיפה.
עם עד היום אמרנו מסכה, היגיינה, ריחוק חברתי, נוסיף כעת כלל רביעי "סביבה מחוסנת", ועל הכלל הזה נשמור כולנו. לילדינו ונכדינו לא יהיו מורים לא מחוסנים, לא יהיו להם גננות לא מחוסנות, לא נקבל שירות בדואר ובביטוח לאומי מפקיד לא מחוסן, לא נסתפר אצל ספר לא מחוסן, חוסננו הבריאותי - בחיסוננו.
