אין לי בעיה להודות: למן היום הראשון שלו בפוליטיקה, לא אהבתי את מעשי התחמנות הפוליטית של נפתלי בנט. זה התחיל ב-2013. הוא כרת אז "ברית אחים" עם יאיר לפיד וגרם לבנימין נתניהו להושיב במשרד האוצר בנאדם טיפש שרכש את השכלתו הפורמלית באולפני הטלוויזיה. המפלגות החרדיות הושארו בחוץ, למגינת ליבו של נתניהו, מהלך שעליו הוא הצטער מהר מאוד.
מטבע הדברים, הקואליציה של "האחים" לא החזיקה מעמד - ולאחר כ-18 חודשים היא התפרקה. אבל לאחר הבחירות שהתקיימו ב-2015 עלה נפתלי בנט מדרגה. הוא "סגר" את הטלפון הנייד שלו כדי לאלץ את נתניהו, שעמד על-סף פקיעת המנדט שלו להקים ממשלה, למנות איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים.
שקד, הלא-מנוסה, חסרת ההשכלה המשפטית, הייתה בבחינת טרף קל לכל שרלטני צאלח א-דין. עד מהרה, שי ניצן השתלט על סדר-היום שלה. הניסיון של הילה גרסטל להשליט סדר בפרקליטות המדינה נכשל. כך נסגרו כמה מגה-תיקים.
בד-בבד, מונה אביחי מנדלבליט שאותו החזיק ניצן בגרון, לטענתו של מנדלבליט, ליועץ המשפטי לממשלה - ומחול השדים נגד נתניהו החל. ושלא יהיה לאף אחד ספק: שקד ידעה על התיק הפלילי התלוי ועומד נגד מנדלבליט - ועל התלות שלו בניצן.
גם את תיק הביטחון השיג לעצמו בנט בדרכי עורמה - אבל מה שהוא עושה כעת הוא ממש מעשה רמייה. הוא מספר לכולם שהוא יושב על הגדר ושלאחר הבחירות הוא יחליט באיזה גוש לתמוך - וזה ממש לא הגו:
- ראשית, אין זה הגון לנהוג כך, שכן כל אחד רשאי לדעת אם קולו ילך לממשלת נתניהו או לממשלת לפיד-מרץ-עבודה בתמיכת המשותפת.
- ושנית, לדעתי, בנט כבר יודע שהוא לא יצטרף לממשלת נתניהו. שנאתו לאיש, שאותה הוא מנסה להסתיר במשך כל שנותיו בפוליטיקה, ידועה. הוא תולה בו את כל כישלונותיו.
בהסכמתו המלאה, שקד פעלה, כפי שהיא פעלה, במשרד המשפטים. רצונה לחזור לשם, למיטב הערכתי, נועד כדי להבטיח שמשפטו של נתניהו יסתיים בהרשעה. היא תגן על ליאת בן-ארי מפני הדחה והיא תהיה מעורבת בבחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא - והיא תבטיח שמי שמכהן היום בתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, על-פי דרישתו של מנדלבליט, עמית איסמן, יקבל מינוי של קבע.
מה שמוביל אותי למסקנה אחת ויחידה: כל קול לצמד בנט-שקד של מי שרוצה בממשלת ימין הוא קול מבוזבז. הצמד הזה נמצא עמוק-עמוק במחנה שונאי ביבי. לשם הוא חותר - וכל האמירות שהוא "יושב על הגדר", הן שקר וכזב.
