חלק ראשון בשיחה שלישית שלי עם המומחה מספר אחד בישראל להכשרת צבא למלחמה, תת-אלוף בדימוס אמציה חן ('פאצי'), שפיקד על "סיירת שקד" בזמן מלחמת ההתשה שביצעה אז את הפשיטות הגדולות מעֵבר לתעלת סואץ, שהכינו את מבצע "אבּירי לב" במלחמת יום הכיפורים; שפיקד על "כוח רומאי" במלחמת יום הכיפורים, שהבטיח את הצלחת צה"ל בצליחת תעלת סואץ; ושפיקד על בסיס האימונים המרכזי לזרוע היבשה של צה"ל בצאלים. בשיחה השתתף מבקר התקשורת והפּעיל הפוליטי אדם פדר.
לדברי תא"ל חן, אין בצה"ל תכנון מבצעים תקין ולא מתקיים נוהל קרב צבאי מקצועי. התוצאה: הקומנדו הסורי טָבַח בחיילי חטיבת "גולני" בקרב החרמון השני ביום האחרון של מלחמת יום הכיפורים, וחיל הרגלים המצרי טבח בצנחנים הישראלים מגדוד890 חטיבה 35, בקרב החווה הסינית, באותה מלחמה. מותם המיותר של לוחמי "גולני" והצנחנים לא התרחש בזכות יכולת קרבית מעולה של החיילים הסורים והמצרים, אלא משום שבשני הקרבות שלח צה"ל את טובי לוחמיו לקרַב הִתָּקְלוּת כאילו היו חוליה של "סיירת שקד" המחפשת מסתננים בנגב. תוכנית צבאית ראויה לשם זה איננה "תוכנית מגֵרה" שאיש לא שמע עליה, אלא תוכנית שעליה התאמן הדרג הלוחם לפני המלחמה. אחד האסונות של צה"ל, לדברי 'פאצי', הוא שאין קשר בין האימונים לבין המלחמות ואם לא מתאמנים למצבים אמִתיים, נטבחים לוחמים באשמת הפיקוד הבכיר וראשי המדינה, שלא הופכים את צה"ל ממיליציה לצבא מקצועי. לדוגמה הביא 'פאצי' את דבריו של האלוף אורי שמחוני בוועדת אגרנט שחקרה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. שמחוני אמר שם שנוהל הקרב שלמד בפו"ם, כחניך מצטיין, שייך לפו"ם אך לא למלחמה.
חקרתי במשך עשרות שנים את הוויית הצבא והמלחמה ומלחמות צה"ל היווּ לו "מעבדת מחקר". את ממצאיו פרסמתי בספרִי התיאורטי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" המסביר, בין היתר, את הסיבות לתופעות עליהן מצביע 'פאצי'. "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שהקמתי, המקיים סדנה לחשיבה צבאית מדי חודש במשך חמש עשרה שנים, פִּרסם את פרי מחקריו בספר על מלחמת יום הכיפורים "ניצחון בסבירות נמוכה". כל המעוניין לרכוש ספרים אלה ישלח מייל להוצאת שרידות:
survival1940@gmail.net.il 