רבות נכתב, דובר, על השסע המתרחב עד כדי איום להתפקע בין חלקי החברה הישראלית. מארג הטלאים המרכיב את השמיכה הישראלית מושך בכל פעם לכיוון אחר, כמו ויתרוצצו הבנים בקרבה. פעם מאבקי יהודים ערבים, דתיים חילוניים, שמאל וימין, ופעם מאבקי עולים ובני הארץ. אך נדמה כי אם ניתן עוד היה לשמור על איזונים בין קצוות האריג, נראה כי באחרונה החוט האחרון המחבר עדיין בין קצותיו של האריג עומד להיקרע.
הבושה נטבחה בכיכר העיר, ההסתה נגד האוכלוסייה החרדית עברה גבולות, השקר והאמת משמשים בערבוביה כדי להבאיש את ריח היהודים החרדים. "עובדות" שהן לא פחות מגידולי מים, אשר במקרה הטוב יש בהן זרעים של אמת וברוב המקרים הן המצאות מרושעות מגובות בסטיגמות וסטראוטיפים, תילי תילים של הנחות נשתלו בשיח מהונדס התודעה.
תוכנית הטלוויזיה המתחקה להיקרא "תחקיר" חשפה במערומיה את התופעה המכוערת והמבישה של הכפשת מגזר שלם, צביעת קבוצה באוכלוסייה בצבעים של קומבינה, תככים, רמאויות, החברה החרדים מההסתדרות. לעזאזל העובדות, לעזאזל האמת. כל כך הרבה זמן מסך כדי לתאר את היהודים החרדים בתיאורים פלסטיים, פוגעניים, היהודי הקומבינטור חובש מגבעת, עטור זקן ועדיין לא נודף ממנו ריח של קוגל, הרינג בבצלצלים ורודים וטשולנט.
כמה קל להנדס תודעה. כמה עצוב כשצובעים חברה שלמה בצבעי שנאה וחרפה. כשבתל אביב חגגו אלפים במחתרת ובגלוי, מתחת לאדמה, מעל לאדמה, ביבשה באוויר ובים התמונות לא לוו על-ידי בחורנו השדרנים בעלי האמת האחת, יוצאי פס יצור אחד ומטרה אחת. לא נשמעו מילות הזעזוע, מילות הצמרמורות, התיאורים על החוגגים שרקדו בדבוקות, ללא מסכות, מאות מאות, רקדו ושרו, סבאו וזללו, ועם ישראל על שדרניו הניד ראשו במבוכה ובסליחה, בליווי קריצה, חיוך מעודן וכחכוח גרון תוך קריאת הקרב, חרדים להסתער.
ההסתה הפושעת הפושה בחלק מהחברה הישראלית כנגד החברה החרדית, גם אם יש מי מהם שקנה יחס עוין בדין. עדיין, השנאה המרימה ראש חייבת להעלם. דלק ההסתה ומבערי השנאה מעצימים את הניכור מקבוצה מרכזית ומשמעותית בחברה הישראלית. המציאות הנארגת בימי מגיפת הקורונה תישאר אתנו הרבה אחרי שהמגיפה תסתיים.
השבטים המרכיבים את החברה הישראלית מסוכסכים ביניהם, מבחינה פוליטית, אמונית, עדתית, לאומית, עדיין יכולים לשאת זה את זה, להכיל זה את זה. מסע הדה-לגיטימציה לחברה החרדית חצה את קו האמצע של האיזון. אם מסע זה לא ייעצר כעת, נדמה כי התהום המעמיקה עלולה לשאוב אליה את המכנה המשותף ואחריתו מי יישורנו.
