מילים יכולות להרוג, אם לא להרוג לפצוע, ואם לא לפצוע לשרוט. המציאות המילולית המכפישה, ההרסנית, המפלגת מכל גווני הקשת הפוליטית מאדימה ולא מסומק הבושה כי אם מדם המבוזים יותר ויותר ומתעצמת ככל שמתקרבות הבחירות.
בניגוד למכבסת המילים של משטרות הדעות והינדוס התודעה אשר אליהן כבר התרגלנו באמרם על שחור לבן, על טהור טמא, על אור חושך, על אמת שקר, עצימות השנאה הגלומה במילים ללא כסות, מילים כפשוטן, היא קשה שבעתיים וניזקה גדול לאין ערוך.
המילים הפשוטות, מ-חזירים, שיקסע, כלבים, דרך מנוולים ועד לבוגדים על מצע של זבל ממש כפשוטן ללא דרש ללא רז, ללא סוד, עומדות במרכז השיח הקשה, האלים המכוער.
מילים אלו מסוכנות בעיקר בשל הקלות בה הן מוטחות כאבני בליסטראות של זעם וחרפה, ללא סף אחריות מינימלי. מילים, כבר למדנו, יכולות להרוג, והן הרגו בעבר הלא רחוק בהיסטוריה הישראלית המתחדשת.
ככל שמערכת הבחירות מתקרבת ההקצנה מתעצמת, גם מי שביקשו לסמן עצמם כבעלי שיח אחר, שונה, ממלכתי, לא מצליחים להתאפק ונענים להנחיות יועציהם, בג'ונגל תתנהג כבג'ונגל, אם אינך רוצה להיות הנטרף הייה הטורף. כל התורה על רגל אחת.
אלא, בעוד הפוליטיקאים המשנים את כללי המשחק ומאפשרים לירוק חיצי אש בקצב קטלני מפיהם הממלכתי, שעות אחדות לאחר פרסום תוצאות הבחירות יראו במי שתיעבו אך לפני יום, במי שהכפישו, השמיצו, עלבו, בני ברית פוליטית והכל מחול וסלוח.
האזרחים, הבוחרים, אנחנו נישאר עם צלקת ושרטת, ניוותר עם הסירחון הנוראי העולה ממרחץ הדמים המילולי. אנו נישא על גבנו את חטוטרת המשטמה ההדדית, נתפלש במדמנה שהותירו לנו נבחרנו הממלכתיים לשעתם.
אנו נמצאים ימים אחדים טרם יום הבוחר, הבריונות והאלימות המילולית אינן גזרת גורל. לצד ההכרעה על בחירה על-פי אידאולוגיה, סל ערכים, אמונות ודעות חובה להביא בחשבון הכולל גם את עוצמת הדציבלים וסרגל השנאה, את מד ההכפשה ועומק הסחי והמיאוס אליה הטילו אותנו נבחרנו הממלכתיים.
הפוליטיקאים, לצד המבקשים להצטרף אליהם, ידעו שיש תג מחיר לאלימות המילולית, שחופש הביטוי אינו חופש השיסוי, יפנימו שכדי לשמוע את עמדותייך אין צורך בצווחות וצרחות, גימיקים ופרובוקציות, חרפות ונאצות. יטמיע כל פוליטיקאי ותטמיע כל פוליטיקאית ששפת ביבים אינה כלי עבודה לגיטימי, שחרצובות הלשון המתלעלעות אינן ראויות, שאפשר להיות נבחר ציבור נושא משרה גם מבלי לחדד השכם והערב את ניבי השיניים, גם מבלי לרסס רעל מילולי ולהפיץ ארס קטלני.
ביום הבוחר נעלה על נס לא את המצווחים עצמם לדעת, לא את הפלגנים המקצועיים אלא את המבקשים להחזיר את השיח למקומו הראוי, שיח מכבד, מאחה, מחבר. שיח של מחלוקת מתוך כבוד.
