הדמוקרטים טענו בשנים האחרונות, כי יש להעלות את המיסים שמשלמים עשירי ארה"ב והחברות האמריקניות – הן כצעד להקטנת חוסר השוויון והן כתגובת נגד להפחתת המיסים של הנשיא דונלד טראמפ. כעת יש להם הזדמנות לעשות זאת ולהטיל את העלאת המס הגדולה הפדרלית ביותר מאז 1942, כדי לממן את תוכניות הענק של הנשיא ג'ו ביידן וכדי לתקן את מה שהם רואים כעיוותים בחוקי המס, אשר לדבריהם מעודדים את החברות להעביר לחו"ל משרות ורווחים.
השאלה היא – אומר ניו-יורק טיימס – האם הדמוקרטים בקונגרס והבית הלבן יצליחו להסכים על שיעור ההעלאה ועל מי בדיוק ישלם את החשבון. הם מסכימים על הרצון לבטל את רפורמת המס של טראמפ מ-2017 ועל גביית יותר מהעשירים והחברות, אך טרם הסכימו על הפרטים. מאחר שהרפובליקנים אינם צפויים לתמוך בהם, לדמוקרטים אין מרחב לטעות בסנאט בו די בכך שדמוקרט אחד לא יתמוך, כדי למנוע מהחקיקה לעבור.
הצורך בהסכמה חיוני מבחינתו של ביידן, העומד להודיע השבוע על תוכנית להשקיע 4-3 טריליון דולר בעשור הקרוב בתשתיות, חינוך, הפחתת גזי החממה ואימהות עובדות. הוא מתכנן לממן אותה, לפחות חלקית, בהעלאת מיסים שתכניס עד 2.5 טריליון דולר. בכוונתו להטיל חלק משמעותי מן הנטל על הכנסות מירושות והשקעות, כדי לסייע למי שהכנסותיהם מגיעות מהשתכרותם.
הדמוקרטים בקונגרס מבטיחים מזה עשרות שנים להעלות את המיסים על העשירים והחברות, אך לא משיגים את הרוב לכך. האחרון שעשה זאת היה ביל קלינטון ב-1993, כאשר סגר פרצות במטרה לצמצם את הגרעון. ברק אובמה האריך ב-2008 חלק מקיצוצי המס של ג'ורג' בוש הבן, בשל המשבר הפיננסי, והם פקעו בסוף 2012.
כלכלנים ליברלים אומרים שהפעם הסיפור עשוי להיות שונה, בשל הנסיבות הפוליטיות והכלכליות הייחודיות של ההתאוששות מן הקורונה. חבילת הסיוע של ביידן (1.9 מיליארד דולר) ממומנת כולה בנטילת הלוואות, וההערכות הן שהכלכלה האמריקנית תצמח השנה בקצב המהיר ביותר מאז שנות ה-80. הרפובליקנים וחלק מן הכלכלנים מזהירים מפני התחממות יתר שתוביל לאינפלציה – מה שיכול להחליש את הטענה שהעלאת מיסים תפגע בצמיחה.
סקרי דעת קהל מלמדים על תמיכה נרחבת, כולל בקרב המצביעים הרפובליקנים, בהעלאת המיסוי על חברות ובעלי הכנסות גבוהות. הדמוקרטים השמרנים ביותר בסנאט, להם יש השפעה ניכרת על סדר היום החקיקתי של ביידן, אומרים שיתמכו בהשקעת טריליונים בתשתיות בתנאי שתהיה תוכנית כיצד לממן זאת. בקרב הדמוקרטים קיימת תמיכה רחבה בהעלאת מס החברות, לאחר שטראמפ הוריד אותו ל-21%, ובהעלאת המס השולי המירבי מ-37% ל-39.6%.
אולם, קיימים חילוקי דעות האם מס החברות צריך להיות 28% כפי שמתכנן ביידן או 25% בלבד. כמו-כן, יש מחלוקת בשאלת היחידים שיספגו את ההעלאה. ביידן התחייב שלא להעלות את המיסים למי שמשתכרים עד 400,000 דולר בשנה. כמה מאנשי האגף השמאלי במפלגה, כולל ברני סנדרס ואליזבת וורן, תומכים בהעלאה נרחבת יותר. אחרים לוחצים על הבית הלבן להטיל מיסים נוספים, כגון מע"מ – אם כי נטל זה עלול להיות מורגש דווקא בקרב השכבות הנמוכות.
קבוצות במגזר העסקי והרפובליקנים צופים, כי כל העלאת מיסים תפגע בצמיחה ובתחרותיות של החברות האמריקניות. לדבריהם, העלייה בצמיחה ובשכר ערב הקורונה הוכיחה שקיצוצי המס של טראמפ עובדים. יועציו של ביידן דוחים טענה זו, תוך שהם מסתמכים על מחקר של קרן המטבע הבינלאומית. הרפובליקנים גם מעדיפים חוק תשתיות אחר ומצומצם בהרבה, שיימצאו דרכים אחרות לממנו. עם זאת, מציין הטיימס, כמה מהמחוקקים הרפובליקנים אומרים שיתמכו בהעלאות מיסים ספציפיות אם תושג הסכמה דו-מפלגתית, כגון מיסוי על הדלק במטרה לעודד שימוש במכוניות חשמליות.
כלכלנים ליברלים רבים אומרים שיש סיבות טובות להעלאת מיסים, החל בשימוש בכספים אלו להשקעה בעובדים ולסייע בבניית הזדמנויות כלכליות. השקעות בכבישים וצינורות מים, או בחינוך ומעונות יום, יכולה להקטין את חוסר השוויון הקיים בהכנסות ובעושר. לדבריהם, העלאת מיסים שתיעשה כהלכה גם תספק תמריץ לחברות רב-לאומיות להשאיר משרות בארה"ב ולא להעביר את רווחיהן למדינות זרות בהן המיסים נמוכים יותר.
עוד מוסר הטיימס, כי מחוקקים דמוקרטים מרכזיים מנסים להביא את המפלגה להסכמה בתוכה. הסנאטור רון וויידן, יו"ר ועדת הפיננסים והמוביל בסיעה את תחיקת המס, מנסח שורה של טיוטות להעלאת מיסים, שרבות מהן חופפות את הבטחותיו של ביידן ערב הבחירות. הצעותיו כוללות ביטול חלק ניכר מרפורמת המס של טראמפ והטלת מס מינימום על הכנסות של חברות אמריקניות בחו"ל, בנימוק שהמערכת הנוכחית מעודדת אותן להעביר את רווחיהן לחו"ל. הרפובליקנים אינם מסכימים ואומרים שהיא מקלה עליהן להתמודד בשווקים הבינלאומיים. נתונים שפרסם החודש הקונגרס העלו, כי החברות הרב-לאומיות האמריקניות שילמו ב-2018 מס ממוצע של פחות מ-8% - מחצית משיעורו שנה בלבד קודם לכן.
