"היום כבר לא כדאי למות למען האידאולוגיה כי עד שאתה מת האידאולוגיה מתחלפת". קראתי משפט זה לפני אי-אלו עשורים ונדמה כאילו נכתב ממש בעצם ימים אלה, ימי הבוקא מבוקא ומבולקא הפוליטיים.
הגרביים נמצאות בלחץ נוראי, הן שהיו למשל ושנינה על תדירות החלפתן מפנת מקומן אחר כבוד לאידאולוגיה אשר תדירות המרתה ברעותה והחלפתה שברה אפילו את שיאי הגרביים, לא רק בתדירות ההחלפה כי אם גם בצחנה העולה ממנה. עמדות יסוד, אמיתות היסטוריות, קווי יסוד של מפלגות נעות בקצב של גל המבשר על בוא הצונאמי, ללא התרעה מקדימה, שינויים בקצב מסחרר ואף לעיתים נוגדים את המהות הרעיונית.
בסופרמרקט הדעות והאידאולוגיות, חשים בימים אלה ביקושים לכדורי בחילה עם כמוסות שכחה וזריקות טשטוש אידאולוגיות. אין הסברים אחרים כדוגמת 'דברים שרואים משם לא רואים מכאן', התנודתיות מטלטלת בעוצמתה, אין המדובר בפרסונות כי אם במהויות אידאולוגיות המושלכות כחפץ חסר תועלת לשולי הדרך.
חלק גדול מהמפלגות הפוליטיות, בוגרי מסלול בחירות רביעיות, מוכנים להגמיש את האידאולוגיה, מוכנים לשנותה כליל, מוכנים לברוא אידאולוגיה לשעתה. אין המדובר רק בעניינים לאומיים דוגמת פרימת עד ביטול לחלוטין של
חוק הלאום או ויתור על ביטחון ישראל בשם הצורך לסילוק פרסונה כזו או אחרת מחיינו הציבוריים, אין המדובר רק בהחלפת תודעות היסטוריות ושכתובן לצורך חיבור פוליטי לשעתו, ואין המדובר רק בליקוי מאורות בראייה העתידית של מדינה יהודית דמוקרטית.
יש ברכה גדולה בהפיכת אויבים לאוהבים, בכל המובנים, אך בשיח הפוליטי העכשווי, האויב הוא לא מי שבא במקלו ובחניתו אלא גם המבקש לשבר פרדיגמות, לנתץ עקרונות ולהקריב על מזבח הפוליטי לשעתו את האידאולוגיה אשר בזכותה ובגינה נבחר שליח הציבור.
אידאולוגיה אינה הלכה למשה מסיני, אידאולוגיה אינה נכתבת באצבע אלוקים, היא בהחלט ראויה בכל זמן נתון לבחינה, לבדיקה, להתאמה לרוח הזמן. אידאולוגיה גם אינה יכולה להיות מקועקעת עד היסוד בשל צורך פוליטי עכשווי, אינה יכולה להתבטל על-מנת להשיג רוב פוליטי כשהעיקרון המנחה הוא לא האידאולוגיה אלא הניצחון הפוליטי.
המשמעות היא שיש מי שמוכנים להתחבר לצורך שעה תוך ויתור על חוק הלאום או התאמות נדרשות שינוי מהותי ממדינה יהודית דמוקרטית למדינת כל אזרחיה מינוס, משינוי ההמנון ועד לוויתור על חלקי מולדת, הכל בשם האידאולוגיה לשעתה, הכל בשם העיוורון המוסרי אשר פשה בקרב חלקים שונים בעם, הכל בשל המציאות הפוליטית שגזרה עלינו מצבים על גבול ההזיה בואכה סמטת האבסורד. הגרביים חשות בעלבון, האידאולוגיות המתחלפות תפסו את מקומן וריח צחנת הגוויות האידאולוגיות עולה באפנו.
