בפרקליטות החליטו לדאוג לעובדיהם, במיוחד לאלו המתמודדים עם תיקי ראש הממשלה ויזמו עבורם קבוצות תמיכה וטיפול לבצר את החוסן הנפשי. יוזמה ברוכה מאוד וחשובה, בלי גרם של ציניות וביקורת. כל ארגון המכבד את עובדיו דואג למפגשי תמיכה, ונטילציה וחיזוק, מפגשי הכלה המעניקים את החמצן הדרוש על-מנת להמשיך להחזיק את הראש מעל פני המים.
נדמה כי גם ראש הממשלה מצוי במצב לחץ טבעי של מי שעומד למשפט בית המשפט ולמשפט הציבור. האם ראש הממשלה בנימין נתניהו גם זוכה למפגשי תמיכה וביצור החוסן הנפשי שלו במימון הקופה הציבורית כמו העובדים בפרקליטות?
עם כל הכבוד לפרקליטות, לרה"מ, עם ישראל הנמצא במערבולת וסחרור בלתי פוסק בשנתיים האחרונות אינו זוכה לקבוצות תמיכה וביצור החוסן הנפשי. אלא אם קבוצות מחאה, קבוצות מודרות, קבוצות שולטות, קבוצות מוכות, קבוצות פנסיות תקציביות, קבוצות ישראל השנייה, קבוצות מיעוטים, קבוצות שולמנים, קבוצות חרדים, נמצאות בקטגוריית קבוצות תמיכה וביצור.
עם ישראל רואה בעיניים כלות את מנהיגיו הבועטים ברגל גסה בממלכתיות, מראש הממשלה המתגולל על הפרקליטות, דרך הפרקליטות המדליפה ככברה, ועד לנשיא ההופך מאירוע לאירוע לפוליטיקאי נרגן מהספסלים האחוריים של הפוליטיקה.
נאום הפתיחה של פרקליטת המדינה נדמה כי היה מיותר ומונע על-ידי השנאה מצטברת. נאום התגובה של ראש הממשלה היה מיותר ונדמה כי היה מונע על-ידי שנאה מצטברת. נאום נשיא המדינה היה מיותר ונדמה כי היה מונע על-ידי שנאה מצטברת. מערך הספינים, השקר והרמייה, המסרים ההזויים היוצרים מציאות מדומה המשרתת אינטרסים שונים של כל השחקנים על זירת ההתגוששות עבר מזמן את קו האל חזור.
עם ישראל מביט בפנים מופתעות בניסיונות שופרות תעמולה המתחזים לעיתונאים ליצור משוואות הבל בין נשיא ארה"ב לשעבר לבין ראש ממשלת ישראל כשהמילה קפיטול מוטמעת שוב ושוב ושוב. עם ישראל מביט בספקנות אל מול סוללת המאבטחים של הפרקליטה התובעת במשפט רה"מ כמו אומרים, ארגון הפשע שבראשו עומד רה"מ מאיים על חייה.
ביטוי מולבן
פרשנים מטעם עצמם מתריעים "פעם אחת כבר הסתת, יצחק רבין זוכר? דמה של ליאת בן ארי על ראשך". הטוויטר סוער, השופרות בשברים מתמשך, שום הסתייגות, קמט-מצח של מבוכה על מיצגי הכיעור נגד ראש הממשלה, מיצגי ההסתה כולל חבל התלייה ומדי האסיר. מנגד, שופרות התרועה מפיצים ארס מזוקק על 'השותפים הטבעיים' ומלבים את אי-האפשרות לכרות בריתות אשר היו מייצבות את ספינת ההנהגה המאיימת לעלות על שרטון הבחירות החמישיות. עם ישראל רואה את העד המרכזי מובל מוקף מאבטחים ומסרב להאמין שסיציליה זה כאן.
הח"כים הערבים מצויים במטוטלת בלתי פוסקת, אוהבים, אויבים, מחובקים, מגורשים, עוברים מסע טיהור פומבי ורגע אחרי נדחים, מביטים 'ביהוד שהשתגעו'.
עם ישראל לא קונה את מכבסת מילות הנדסת התודעה של חבורת שונאי ראש הממשלה אשר מכת 'רק לא ביבי' הפכו לגוש השינוי, גוש הריפוי, תוך התמסרות מוחלטת של כלל התקשורת אשר הפסיקה בבת אחת כמקהלה עליזה את השימוש ב'רק לא ביבי' וקיבלה בזרועות פתוחות וללא בדל של ההרהור את הביטוי המולבן 'גוש השינוי'.
הימין והשמאל, המרכז והשוליים, השונאים והאוהבים, כתות 'רק ביבי' ו'רק לא ביבי', חרדים וערבים עולים ובני הארץ, כולנו זקוקים לקבוצות תמיכה לחיזוק וביצור החוסן הלאומי והאישי, כולנו בתוך אותה מדינה יפה, טובה, אהובה, חבולה ממכות עצמנו.
קבוצת התמיכה והטיפול לביצור החוסן, תתממש כשהחיבור הישראלי הנסדק אט אט ובשיטתיות יתחבר מחדש. איננו זקוקים למבצעים הרואיים, למלחמות, לאסונות, כדי להדק את החיבורים, אנו זקוקים להנהגה רחבה אשר תייצב את המדינה ותאפשר לחזור ולעסוק באזרחים, ובעיקר בחיבורים. זה אפשרי, זה נחוץ, זה נדרש.
