1. האם נמצא האקדח המעשן העלול להפליל את בנימין נתניהו בקבלת שוחד משאול אלוביץ, או לכל הפחות את אלוביץ במתן השוחד? במוצאי יום הבחירות במארס 2015 הביע שאול אלוביץ את התקווה, שנתניהו יידע להעריך את הסיוע שקיבל מאתר וואלה לקראתן. בנו, אור אלוביץ, הגיב: "לא נקווה, נדרוש". לכאורה, אמירה מפורשת מלב-ליבה של קבוצת בזק: נתניהו יידרש להעניק תמורה לסיקור החיובי בוואלה במועד החשוב ביותר מבחינתו - ערב הבחירות. אלא שיהיה צורך לבחון אמירה זו בהקשר ובעיקר בצורת הדיבור. כאשר אדם אומר לאחר "אני אהרוג אותך", אין זה בהכרח איום ברצח. אור אלוביץ הוא עד תביעה בתיק וייתכן שיישאל למה בדיוק התכוון; אל תצפו ממנו שהוא יסייע להרשיע את הוריו. ואפילו אם יוכח שהדברים היו כפשוטם - עדיין יהיה על התביעה להוכיח שנתניהו אכן נדרש (כדי לבסס את טענת מתן השוחד) ושהוא אכן נענה (כדי לבסס את טענת קבלת השוחד). 2. כאשר היה על ישועה להסביר לאלוביץ מדוע לא פורסמה ביולי 2015 ידיעה אותה רצתה לשכתו של נתניהו, ניכר היה מן השיחה שאלוביץ לא ממש מבין כיצד עובד אתר אינטרנט ושזה גם לא ממש מעניין אותו. ישועה ניסה שוב ושוב לומר, שלא ניתן להכין ידיעה בתוך 20 דקות כאשר המקור מסרב שייחסו אותה אליו, הצד השני מכחיש ואי-אפשר להעתיק אותה מערוץ 2. השיחה הזאת עשויה לחזק את טענתו של ישועה, לפיה וואלה היה חסר חשיבות בעיני אלוביץ - בוודאי בהשוואה לקבוצת בזק. 3. הדיון היום (יום ב', 12.4.21) היה הסוער ביותר עד כה. מספסלי ההגנה, ובעיקר מצידו של ז'ק חן (סניגורו של שאול אלוביץ), נשמעו עוד ועוד התנגדויות. דומה שכאשר יגיע פרוטוקול הדיון, יתברר שרובו הוקדש להתנגדויות ולמענה להן ולדברי השופטים בתגובה. המתח הגיע לשיאו כאשר חן למעשה הרים את קולו על ראש ההרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, שנותרה שלווה; זה נראה כהחלטה מודעת של השופטים להכיל את עורכי הדין כמעט בכל מחיר. מדוע כל ההתנגדויות הללו, שכמעט כולן הן למעשה שאלות של חקירה נגדית? דומה שהמטרה המרכזית היא להוציא את ישועה מן הריכוז (ואולי גם לצמצם את מספר הכותרות שייצאו מן הדיון). הוא יושב שעות ארוכות ליד דוכן העדים, לא יכול לענות וכל הדיון בעניינו מתנהל מעל ראשו. אם זאת המטרה, אזי נכון לעכשיו היא לא הושגה. ישועה נותר רגוע, זוכר היטב את השאלות ועונה בצורה ברורה וחדה. אבל אם זה רק קדימון לחקירה הנגדית - יהיה שם סוער מאוד. 4. אם בסעיף הקודם דיברנו על התנגשות מקצועית בין הצדדים, הרי שמאוחר יותר הגיעה התנגשות אישית. התובעת יהודית תירוש טענה שהיא מאוימת מצד ההגנה, מיכל רוזן-עוזר וז'ק חן התקוממו ובועז בן-צור - שלדברי תירוש הוא שאיים אליה - אמר שאינו חוזר בו. ברוח הגישה עליה כבר דיברנו, פרידמן-פלדמן אפשרה לכולם להוציא קיטור ולאחר מכן אמרה שאיש לא התכוון לאיים ושצריך להנמיך את הלהבות. זה יעזור? ספק רב. ציטוט היום "אנחנו יכולים להיות בובה על חוט, אבל לא בתוך עשר דקות" (אילן ישועה לשאול אלוביץ, 29.7.15).