המזרח התיכון (מזה"ת) ב-2021
בעוד מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי של הנשיא ביידן, אנתוני בלינקן וג'ייק סאליבן, מדגישים רב-לאומיות, זכויות אדם, דמוקרטיה וחוק בינלאומי, המזה"ת הסוער מדגיש טרור שיעי (במיוחד אירן) וסוני (במיוחד "האחים המוסלמים" ודאעש), מלחמות פנימיות ובינערביות, ושאפתנות מגלומנית של האייתולות באירן וארדואן בטורקיה.
זעזועי המזה"ת שופכים אור על הפגיעות ועל האפשרות להתפוררות כל הישויות הערביות, שאוכלוסייתן מעדיפה נאמנות מקומית/שבטית על פני נאמנות לאומית. מציאות זאת מדגישה את מגבלות מעצבי מדיניות מערביים בהבנת המזה"ת הבלתי-צפוי, מפוצל, אלים, נטול סובלנות ועריץ, המסכל בשיטתיות את מאמציהם לייצא למזה"ת דמוקרטיה, זכויות אדם, סובלנות, יציבות ודו-קיום בשלום.
ב-2021 המזה"ת גדוש במערכות נשק מתקדמות ומציג גל טרור ומלחמות שהביאו, מאז 2011, ליותר מ-500,000 הרוגים וכמעט 10 מיליון פליטים. לדוגמה,
אירן (טרור ומלחמות בעירק, סוריה, לבנון, עזה, חצי האי ערב, קרן אפריקה, מרכז אסיה, אירופה ואמריקה הלטינית),
טורקיה (סיוע מבצעי ומדיני לטרור "האחים המוסלמים" ומעורבות צבאית בסוריה, עירק, לוב, קרן אפריקה והמפרץ הפרסי),
לוב (מלחמת אזרחים בינלאומית וטרור איסלאמי),
מצרים (מלחמה בטרור "האחים המוסלמים" ודאעש),
ירדן (מלחמה בטרור "האחים המוסלמים" ועימותים פנים-בדווים ובדווים-פלשתינים),
לבנון (טרור איסלאמי ומלחמות אזרחים),
סוריה (טרור איסלאמי ומלחמת אזרחים בינלאומית),
עירק (טרור איסלאמי, מלחמת אזרחים בינלאומית והתייחסות לכווית כ"פרובינציה ה-19"),
תימן (טרור איסלאמי ומלחמת אזרחים בינלאומית),
קטר (תמיכה פיננסית ב"אחים המוסלמים" וקירבה לאירן וטורקיה),
סעודיה (מלחמה בטרור שיעי, "האחים המוסלמים" ודאעש ובטרור האירני/חות'י בתימן),
איחוד האמירויות ו
בחריין (מלחמה בטרור השיעי, "האחים המוסלמים" ודאעש), וכו'.
מאפייני יסוד של היחסים הבינערביים
פרופ' פי. ג'יי. ואטיקיוטיס, שהיה היסטוריון מוביל של המזה"ת בבית הספר ללימודי המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת לונדון, מתייחס לרקע הגיאו-אסטרטגי של הסכסוכים הפנימיים והאזוריים הנ"ל
Arab and Regional Politics in the Middle East:
"מדינות ערביות רבות הן תוצאה מפוצלת של האימפריה העותומנית ושל השלטון הבריטי והצרפתי במזה"ת. מכאן ההתמכרות הערבית ללאומיות אלימה, כמו גם מנהיגים בלתי-יציבים המגיעים לשלטון באמצעים אלימים, שקיומם תלוי בשליטה קשוחה בצבא, בשרותי הביטחון ובפקידות הבכירה....
"גם ללא הסכסוך הערבי-ישראלי המזה"ת הוא מוכה-סכסוכים ומייצר-סכסוכים.... המכסה מעל הקדירה הבינערבית הרותחת מנע התפרצויות כל עוד החזיקו בו בריטניה וצרפת. היסתלקותן/סילוקן מהאזור החמירה את חוסר היציבות והסכסוכים הבינערביים.... מדינות ערביות רבות כוללות מיעוטים אתנים, שבטיים, או דתיים המופלים לרעה [ומוסיפים שמן למדורת העימותים]....
"אמנם יש מצבים של זהות אינטרסים בין מספר מדינות ערביות המביאה למדיניות משותפת... אבל יש להתייחס לכך באופן מציאותי, ולא להיקלע לאשלייה של אחדות רעיונית בינערבית.... לפי שעה, אין בסיס לפאן-ערביות ולא לאחדות-ערבית....", ""[חברות ערביות] מחויבות לערכים [מזרח תיכוניים] ולא לערכים מיובאים [מערביים]...."
"ללא קשר לעימות הבסיסי בין האיסלאם ל"כופרים", המזה"ת הערבי ימשיך לשאת בנטל תוצאות העימותים הפנימיים והבינערביים מצפון אפריקה, דרך מצרים, הסהר הפורה, חצי האי ערב ועד המפרץ הפרסי...." "המפה הנוכחית של המזה"ת אינה קבועה...."
"הסכמים נחתמים עם משטרים המהווים מטרה לחתרנות ומרידות, והדבר מקשה על היחסים הבינערביים ובין הערבים לגופי-חוץ. מוקדי הסמכות הערביים פגיעים ויעילותם בלתי-צפויה...." "היחסים הבינערביים מהווים מבוך מורכב של יישויות שלעיתים קרובות אינן יכולות להגיע להסכמה. היעדר-הסכמה עלול להוביל לעימותים קטלניים, המערערים את יציבות האזור וגם את יציבות העולם..."
לתשומת-לב ארה"ב וישראל
"העימותים הפנימיים והבינערביים ימשכו בטווח הנראה-לעין.... זה מאפיין קבוע של המזה"ת.... על ארה"ב לקבוע את מדיניותה על בסיס המציאות של יחסים בינערביים שאינם נעים במסלול צפוי מבירא עמיקתא לאיגרא רמא או ההפך, אלא נעים במסלול פתלתל ובלתי-צפוי המגיע לעתים לרגיעה זמנית. על ארה"ב להניח שמשאלות-הלב של הערבים אינן דומות למשאלות-הלב של ארה"ב, ואולי אפילו מנוגדות באופן קיצוני.... (שם, 115-77)".
