בשיחת עומק איתי על מצבה של ירושלים מאז איחודה והרחבתה אחרי מלחמת ששת הימים ועד היום ועל ההתפתחויות הצפויות בה בעתיד, טוען השר לשעבר לענייני ירושלים, חיים רמון, כי במגמות הקיימות ישתלטו עליה ערבים פלשתינים, או לפחות יהיו גורם מרכזי בניהולה, ואפשר שראש העיר בעתיד יהיה ערבי פלשתיני, שאינו בכלל אזרח ישראלי, אך תושב לגיטימי של העיר, וכך ראש עיריית בירת ישראל יהיה לא ישראלי. הגורם למגמה זאת היה, לדבריו, אחד ממעשי האיוולת הגדולים ביותר בתולדות מדינת ישראל, כשהחליטו מקבלי ההחלטות בממשלת השמאל בראשות לוי אשכול לספח שטח עצום עם תושבים פלשתינים. בכך הם קיבלו המלצות של ועדה שהאיש הקובע בה היה איש ימין קיצוני, האלוף רחבעם זאבי ('גנדי'). עד מלחמת ששת הימים היה גודלה של ירושלים העברית 38 קילומטרים רבועים, אליה סופחו עוד 6 קמ"ר של ירושלים הירדנית ועוד 64 קמ"ר של כפרים בגדה המערבית שמעולם לא היו חלק מירושלים. ירושלים הפכה לעיר ענקית של 108 קמ"ר. רוב תושבי כפרים אלה הנכללים בעיר המאוחדת לא נהגו להצביע עד היו בבחירות לעירייה, אך כשהם ישנו את דעתם עלול להיות לירושלים ראש עיר ערבית שאינו אזרח ישראלי. לפי חיים רמון, "מאז מלחמת ששת הימים ועד היום כל ממשלות ישראל, משמאל ומימין, נשבעו לשקר הזה של ירושלים המאוחדת".
טיעונים אלה של חיים רמון מתבהרים באמצעות תורת הביטחון שפיתחתי וניסחתי בספרִי "עקרון השׂרידוּת" שבאמצעותו אפשר להבין את הכשלים של צה"ל ושל הדרג המדיני ביחס לשהות הארוכה והיקרה בדרום לבנון שעליהם מדבר חיים רמון. כל מי שמעוניין לרכוש את הספר, יפנה להוצאת שׂרידוּת:
survival1940@gmail.com