לא יהודי ולא מוסרי להתנכל לתושבי שייח ג'ראח

זה לא יְהוּדִי ולא מוסרי לגרש תושבים ערבים משכונה, שהיא עבורם בית כבר למעלה מאלף שנה. מעל 15,000 תושבים ערבים חיים בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, שכונה הממוקמת מדרום להר הצופים ומצפון למושבה האמריקנית ונושקת ממזרח לשדרות בר לב (כביש מס' 1). השכונה נקראת על שמו של נסיך ורופאו האישי של סלאח א-דין, שבנה במקום זאווייה (זאווייה - שם שניתן לתא תפילה והתבודדות, למדרסה המהווה בית מדרש ללימודי האסלם, המשולב במבנה של תפילות). במקום הזה נקבר הנסיך בשנת 1201. בשנים האחרונות נאבקים תושבי השכונה, החשים זיקה עזה למורשת הדתית והלאומית האצורה בהיסטוריה רבת השנים של השכונה. למרבה הצער, מתעצמת בחודשים האחרונים מגמה גלויה, מגמה לא יהודית ולא מוסרית, לניקוי השכונה מתושביה הערבים. מדובר בשכונה, שלמעלה מאלף שנים מיושבת על-ידי תושבים ערבים. תושבי שיח ג'ראח נחושים במאבקם נגד פעולות הפינוי, המתבצעות ביוזמת ארגוני המתנחלים ובגיבוי מוחלט של הממסד הפוליטי. אנחנו עדים כבר מספר חודשים למאבק, המלווה בגילויי התנכלות אלימה של משטרת ישראל נגד הפגנות המחאה של תושבי השכונה. אנחנו עדים להתרחשות מצערת, כשמצד אחד חותרים המתנחלים ואף מקווים, שיקבלו את כל ההיתרים לפינוי מידי של מאות ערבים-מוסלמים מבתיהם. מצד שני מתעצם מאבק של תושבים פלשתינים החיים בשייח ג'ראח נגד הפינוי. המאבק נגד הפינוי הפך לסמל עבור כלל הפלשתינים. בסוף השבוע שעבר היינו עדים לעימותים מילוליים, שהפכו מהר מאוד לעימותים אלימים ומסוכנים במיוחד לאחר שחבר הכנסת איתמר בן-גביר, איש הציונות הדתית, מיקם את לשכתו באוהל בלב השכונה, בו קבע גם את לשכתו. מול עשרות רבות של פלשתינים, שערכו את סעודת איפטאר (שבירת הצום) סמוך לאוהל של איתמר בן-גביר, ניצבו תומכיו וקללו את הפלשתינים. אחד מהתומכים העלה את רף האלימות עת ריסס את הסועדים בגז מדמיע. במקומות אחרים בשכונה קידמה המשטרה בסוף השבוע באמצעים לפיזור הפגנות את מאות המפגינים, שהביעו מחאה נגד דרישות המתנחלים לפנות פלשתינים מהשכונה ונגד הגיבוי שנותן הממסד הפוליטי לדרישות אלו. העימותים עם המשטרה הסתיימו בגל של מעצרים. כשם שביפו חותר הממסד לפנות מה שיותר תושבים ערבים מבתיהם ולהעבירם לידי יהודים, כך גם בשייח ג'ראח נחושים חוגים לאומניים לניקוי השכונה מהנוכחות הערבית. חבל שהמתנחלים, המדברים בשם ספר הספרים, שכחו את דרך התנהגותו של אברהם אבינו לבן מיעוט לאומי, החי בעיר חברון עת ביקש לרכוש קרקע לצרכיו - "וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי חֵת" (בראשית כ"ג 12). חבל שהמתנחלים שכחו את הצו המוסרי, הטמון בדבריו של אברהם אבינו לבן הארץ הזו שאינו מבני ישראל, לעפרון החיתי - "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם, תְּנוּ לִי אֲחוּזַת קֶבֶר וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְָּפָנַי" (שם, 4). המצפן והמצפון של אברהם אבינו, הבאים לידי ביטוי בספר בראשית פרק כ"ג, נדרסו ונרמסו כליל על-ידי יהירות והתנשאות לאומנית של המתנחלים, הזוכים למלוא הגיבוי הכוחני של הממסד הפוליטי. מצער, שהמתנחלים המדברים בשם ספר הספרים אינם מתנהגים ברוח אותה מערכת יחסים שנרקמה בין אברהם אבינו ועפרון החיתי. צר לי, שמתנחלים וממסד פוליטי, המגבה אותם, נוקטים בכל אמצעי כדי לנשל מבתיהם אזרחים, היושבים בארץ הזו על-פי חוק ועל-פי דין. חובה מוסרית ויהודית מוטלת עלינו כחברה למנוע את הפינוי של האזרחים הערבים מבתיהם בשיח ג'ראח.