המספרים הרשמיים מוסרים על למעלה מ-55,000 מתים מקורונה בדרום אפריקה, אבל אין ספק שהמספר האמיתי גבוה בהרבה. בשנה שהסתיימה בשבוע שעבר דיווחה המדינה על 158,499 מתים יותר מהצפוי על-פי העבר והמגמות הדמוגרפיות; ההנחה היא ש-95%-85% מתו מקורונה. הפער נובע מכך שרק מי שנבדקו ונמצאו חיוביים לקורונה, נחשבים למי שמתו ממנה, ומך שאין רישום של סיבת המוות של מי שמת בביתו.
דרום אפריקה אינה יוצאת דופן בהקשר זה. שיעור התמותה העודפת בארה"ב היה גבוה ב-7.1% מהמספר הרשמית של המתים מקורונה בין מארס 2020 לאפריל 2021. בבריטניה ובצרפת שיעור התמותה העודפת עלה בגל הראשון של הקורונה וירד בגל השני, מה שמלמד על היעילות העצומה של צעדי המניעה. אבל התמותה העודפת אינה מגלה את התמונה בקנה מידה עולמי, משום שמדינות רבות – במיוחד העניות שבהן – אינן מספקות נתון זה בצורה שיטתית.
כדי להתגבר על כך, פיתח אקונומיסט מודל המנסה למדוד את התמותה העודפת במדינות אלו. השורה התחתונה שלו מעוררת חלחלה: יש סבירות של 95% שמספר המתים מהקורונה נע בין 7.1 מיליון ל-12.7 מיליון, עם הערכת אמצע של 10.2 מיליון. הנתון הרשמי הוא במקרה הטוב מחצית ממספר זה, ובמקרה הגרוע – רבע בלבד ממנו. על-פי המודל, מספר המתים במדינות OECD הוא רק 17% יותר מהנתונים הרשמיים, בעוד במדינות שמדרום לסהרה הוא גבוה פי 14. הוא גם מלמד, כי הקורונה מרוכזת כיום במדינות המתפתחות וממשיכה להתפשט בהן.
121 אינדיקטורים ב-200 מדינות
אקונומיסט השתמש במגוון רחב של מקורות מידע כדי ליצור את המודל שלו. נתוני התמותה הרשמיים, חלקיים ככל שיהיו, זמינים ברוב המדינות, וכך גם מספר החולים ושיעור הבדיקות החיוביות. ככל ששיעור זה גבוה יותר, כך סביר יותר שישנם יותר חולים שאינם מאותרים, משום שהבדיקות נעשות רק למי שמבקש אותן או נחשף לחולה מאומת.
בכמה מדינות יש סקרים סרולוגיים, המלמדים כמה בני אדם פיתחו נוגדנים לנגיף – סימן לכך שנדבקו. העיתון הכליל גם את הצעדים שנקטו הממשלות ואת הציות להם. גם לדמוגרפיה יש חשיבות רבה: ככל שהאוכלוסייה צעירה יותר, שיעור התמותה נמוך יותר. אפילו שיטת הממשל וחופש העיתונות משפיעים: המודל מלמד, כי שיעור התמותה העודפת ברוסיה גדול פי 5.1 ממספר מתי הקורונה הרשמי.
בסך-הכל אסף אקונומיסט 121 אינדיקטורים מלמעלה מ-200 מדינות וטריטוריות, ועיבד אותם בתהליך של למידה ממוחשבת הקרוי gradient boosting, כדי למצוא את הקשר בין נתונים אלו לבין תמותה עודפת במקומות בהם נתוניה של האחרונים אינם זמינים. כל אלו הביאו לחישוב התמותה העודפת – דהיינו, מספר המתים מעל המצופה; אין ודאות שכולם מתו מקורונה.
נכון ל-8 במאי, מצא העיתון, שיעור התמותה העודפת באסיה היה 7.1-2.4 מיליון בני אדם, לעומת 600,000 מתים מקורונה בנתון הרשמי; בדרום אמריקה ובקריביים – 1.8-1.5 מיליון, לעומת 600,000; באפריקה – עד 2.1 מיליון, לעומת 100,000; באירופה – 1.6-1.5 מיליון, לעומת מיליון; ו-700,000 בארה"ב וקנדה, לעומת 600,000. הוא מסביר שהפער באסיה ובאפריקה גדול במיוחד, בשל העדר נתונים במדינות רבות ביבשות אלו. בסבירות של 50%, מספר המתים העודפים בכל העולם הוא 10.5-8.2 מיליון.
שיעור התמותה היומי עלה ב-33 מתוך 52 השבועות של 2020. לאחר ירידה זמנית בתחילת 2021, הוא עלה לשיאים חדשים במיוחד בשל השתוללות המגיפה בהודו. המודל של אקונומיסט מלמד, כי שיעור התמותה העודפת היומית במדינה זו הוא 31,000-6,000, לעומת 4,000 מתים מקורונה בנתונים הרשמיים. הוא תואם את ההערכות האפידמיולוגיות העצמאיות לפיהן מספר המתים היומי הוא 32,000-8,000. המשמעות: קרוב למיליון איש כבר מתו מקורונה בהודו.
המשמעות של הפרשי הגילאים
חשוב לציין, כי למרות שבמספרים מוחלטים פגעה הקורונה בצורה הקשה ביותר במדינות העניות, הרי שביחס למספר התושבים היא חמורה יותר במדינות העשירות. שיעור התמותה למיליון תושבים באסיה ובאפריקה הוא מחצית מאשר באירופה (ללא רוסיה); הודו דומה לבריטניה, לפחות כרגע. הסיבה העיקרית היא כנראה הגילאים: אם מערכת הבחירות בשתי אוכלוסיות היא זהה, אך אחת מבוגרת מן השנייה – מספר המתים בה יהיה גבוה יותר. התמותה ביפן (גיל חציוני של 48) גבוהה פי 13 מאשר בגאורגיה (גיל חציוני 17). נתוני תמותה אמינים יותר נוטים להגיע ממדינות עשירות, בהן האוכלוסייה מבוגרת יותר. עם זאת, שיעור התמותה בקרב הצעירים במדינות העניות גבוה בהרבה מאשר במדינות העשירות.
העובדה שתמותה נמוכה יותר במדינות מתפתחות קשורה כנראה לגיל, היא בעל השלכות שונות. אחת היא שהנגיף מתפשט בקלות בקרב צעירים – נתון הנתמך גם בבדיקות הסרולוגיות, המוצאות יותר סימני הידבקות קודמת באפגניסטן ובהודו מאשר באירופה ואמריקה. הדבר מלמד על מקרים רבים של קורונה שאינם קטלניים, כך שהקורונה המתמשכת עשויה להיות חמורה יותר במדינות אלו. זה גם אומר שלנגיף יש הזדמנויות רבות לפתח מוטציות.
יש יוצא דופן בסיפור זה. בכמה מדינות בדרום-מזרח אסיה, שיעורי התמותה נראים כרגע נמוכים במפתיע. לדעת אקונומיסט, אין המדובר בכשל במודל, אלא אולי בכך שתושבי מדינות כמו תאילנד ומלזיה נהנים מהגנה כפולה משום שגופם ייצר בשעתו נוגדנים לסארס – מחלה מאותה משפחה של הקורונה.
אומדנים אינם תחליף לנתונים, מדגיש אריאל קרלינסקי מפורום קהלת הישראלי, אשר אסף חלק ניכר מן הנתונים ששימשו ליצירת המודל. רק מעקב טוב יותר אחרי שיעור התמותה במדינות העניות ניתן לשפר את ההערכות. יש להשקיע משאבים באיסוף הנתונים לא רק לכבודם של המתים והאמת, אלא גם משום שבלא מספרים בסיסיים אלו – יהיה קשה להבין ולהשוות את ההערכות לגבי השפעותיה הכלכליות, החינוכיות, התרבותיות והבריאותיות של הקורונה.
