"מאורע זה מוכיח לנו, כי כבכל פינות תבל, כן גם בפינה זו, השכנה לנו, תמורות כבירות עלולות להתחולל, רוחות סערה יכולות להגיע פתע, לרחף ולהרוס." כך כתב משה שרת ראש הממשלה השני שלנו כבר ב-1920 בעקבות מאורעות תר"פ, הרבה לפני הקמת המדינה והצפת המילה "כיבוש" על-ידי הערבים והשמאל הישראלי.
בימים אלה אנו עדים לפרעות תשפ"א והן מאותם מניעים של אותם פרעות תר"פ-תרפ"ט נוכחותנו כאן על בסיס לאומי ודתי. מאורעות תשפ"א שהחלו לפני כשבוע בעת פגיעה של ערבים ביהודים בירושלים לצד התקפת טילים של חמאס על העיר ביום חגה המיוחד. החל מירי, ניסיונות דריסה, ביצוע מעשי לינץ', השלכת אבנים ובקבוקי תבערה, הצתת בתי כנסת ומוסדות ציבור, פגיעה ברכוש ועוד ברוב חלקי הארץ עם דגש על הערים המעורבות - ירושלים, לוד, יפו, עכו,חיפה ועוד, מטלטלים את כולנו. המלחמה עם האויב הערבי מבית ומחוץ, יוצרת תחושות קשות של כעס, חרדה וחוסר אונים בקרב אזרחים רבים. השכנים הערבים מאתמול, הם הפורעים האלימים ותומכיהם של היום.
לאחרונה "צוינו" בדממה תקשורתית כמעט מוחלטת - 100 שנים למאורעות תרפ"א (1921) המאורעות, הידועות בשם "פרעות" והיום ככל הנראה היו נקראות "גל טרור" או "אינתיפאדה", כללו מעשי אלימות קשים כרצח, אונס, שוד וביזה שבוצעו על-ידי ערבים כנגד יהודים ורכושם. המאורעות שהחלו ביפו והתרחבו ליישובים יהודיים נוספים ב-1 במאי 1921, הסתיימו ב-6 במאי 1921, כשבסופם נמנו 47 נרצחים יהודים ו 140 פצועים. בהמשך אליהם התרחשו מאורעות תרפ"ט שאירעו בין ה-23 ל-29 באוגוסט 1929 שנקראו בפי הערבים "מהפכת אל-בוראק", הכינוי בערבית לכותל המערבי. גם הפעם מדובר בסדרה של פעולות טרור מצד ערבים נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, בהם נרצחו 133 יהודים ו-339 נפצעו, רכוש רב נבזז ונשרף ויישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל פונו, ננטשו ונחרבו. גם הפעם החלו הפרעות בהסתה פרועה של המנהיגים הערבים נגד יהודים בטענה כי בכוונתם להשתלט על הר-הבית במסגרת אירועים הידועים כ"פרשת הכותל", שמקורם במחיצה קטנה שהוקמה בסמטת הכותל הצרה. ביום שישי, ה-23 באוגוסט 1929, נהרו לירושלים, בה שררה כבר אווירה מתוחה, אלפי ערבים חמושים מרחבי הארץ בסכינים ומקלות בטענת הגנה עצמית נגד יהודים, כדי להשתתף בתפילה בהר-הבית. בשעה 11:00 שולהבו המתפללים ומשם פרצו אל השוק, יצאו משער שכם והחלו לתקוף עוברי אורח יהודים ולהרוס ולשרוף בתי כנסת ובתי מגורים ברחובות הסמוכים. ההיסטוריה ממש חוזרת על עצמה.
הציונות שאפה להקים מדינת לאום לעם היהודי 'היא מדינת ישראל' שתהיה מקום בטוח עבורו ובנויה על האתוס הלאומי היהודי לדורותיו. היום מתגלה לעין כל, שהישראליות השמאלנית הדוחפת למדינת "כלל אזרחיה" סותרת את החזון הציוני - יהודי, מאיימת על קיומה של המדינה ופוגעת בביטחון העם היהודי. המאורעות האחרונים הפוקדים את עם ישראל - ובהם האלימות הקשה כנגד יהודים אינם מפתיעים ואף צפויים לצערינו.
תושבי לוד היהודים הרגישו שהופקרו השבוע על-ידי המדינה והמשטרה באופן מוחלט. הזעקות של הנשים והגברים שגרים שם, אשר במשך שעות התחננו התושבים למשטרה שתבוא, שתציל, שתעצור את הפורעים הערבים שצובאים להם על הבתים, וכלום. המשטרה לצערנו הופתעה ולא הייתה ערוכה לאלימות בהיקף נרחב, אז הם פשוט נעלו את הדלתות, הגיפו תריסים, התחבאו בבתים, כשבחוץ רעולי פנים ערבים דופקים על הדלתות, מאיימים לשלוף אותם מהבית ולעשות בהם שפטים. כמו בסיוטים הכי גדולים מהפוגרומים טרום המדינה, כך גם היום. הגברים נאלצו לעזוב את משפחותיהם ולהדוף את הפורעים, ששרפו מכוניות, כיתות, בתי כנסת, ירו זיקוקים בכינון ישיר ויידו בקבוקי תבערה וסלעים. מאות פורעים ערבים, מול מעט יהודים, משפחות, שהופקרו לבדם בחזית, חזית שהיא לב גוש-דן.