הידד לסתיו שפיר שעתרה לבג"ץ וזכתה לניצחון עקרוני (אם כי לא מעשי). רוב שופטיו הגנו על חקיקת היסוד של הכנסת וקבעו כי אינה עלה נידף ברוח. הם לא זלזלו בכנסת. להפך, הם החזירו לה את כבודה ההולך ונשחק בידי חלק מחבריה כמו יריב לוין, הפוליטיקאי העוין ביותר לכל שלטון החוק. אני ממתין בקוצר רוח ליום בו בג"ץ יציל את יריב לוין מידי יריב לוין, ולא אדע אם לשמוח או לשמוח לאידו.
יריב, כמו שאר ח"כי הליכוד, נותן יד לשיתוק מדינה שלמה רק מפני שנאשם בפלילים רוצה להמשיך לשלוט בה בניגוד לכל המקובל בדמוקרטיה נאורה בעולם. אז לאן דרדרו אותנו אנשים כמי ביבי ולוין? המבחר להשוואה ניכר: הונגריה; פולניה; ברזיל; הודו; גרמניה לשעבר; איטליה לשעבר; שכנים רעים.
ישראל בסכנה, "עת לעשות ל-ה' הפרו תורתך". אני חוזר על הצעתי מן השבוע שעבר:
ללכת בדרכו של מנחם בגין, שיחד עם עמיתו ד"ר יוחנן בדר העביר את שרביט יושב-ראש הכנסת מיריבתו מפא"י לאחדות העבודה. לכולם - גם לחרדים ולערבים ולש"ס - יש עניין להציע כי ד"ר יפעת שאשא-ביטון או בני בגין ייבחרו לתפקיד יושב-ראש הכנסת תחת לוין המכפיש את בית המשפט. מי מהם שייבחר יתחייב לפרוש ברגע בו תקום ממשלה קבועה, או יוסיף כראוי לעמוד בראש בית המחוקקים אם ביבי יגרור את ישראל לתהום הבחירות בפעם החמישית.
נפתלי בנט, בני גנץ, ניצן הורוביץ, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, מרב מיכאלי, גדעון סער, מחמוד עבאס - למי אתם מחכים? לגודו? הוא לא יבוא לעולם.
