מבין מקרי האונס שתועדו אשתקד בידי משטרת אנגליה-וולס, הוגש כתב אישום ב-1.6% בלבד – מלמדים נתוני משרד הפנים אותם ניתח גארדיאן. מדובר ב-843 בלבד מבין 52,210 המקרים. הנתונים יגבירו את הלחץ על הממשלה לשנות בצורה מרחיקת לכת את הטיפול של מערכת האכיפה במקרי אונס.
במארס 2019 הזמינה הממשלה דוח על הטיפול במקרים אלו. הוא אמור היה להיות מוגש באביב 2020, אך המועד נדחה כדי לאפשר לאסוף יותר נתונים ובעקבות תביעה נגד פרקליטות המדינה. שר המשפטים, רוברט בקלנד, הבטיח בשבוע שעבר בפרלמנט, כי הדוח יפורסם "לפני סוף האביב". גארדיאן אומר כי מדובר ככל הנראה בשבוע הבא משום שהוויכוחים על ההמלצות נמשכים עד הרגע האחרון.
הניתוח של העיתון מעלה, כי למעלה מ-100,000 מקרי אונס התרחשו באנגליה-וולס מאז הוזמן הדוח. בדיקות עצמאיות נפרדות שנערכו בצפון אירלנד ובסקוטלנד כבר פרסמו מאות המלצות, ובהן העמדת ייצוג משפטי לקורבנות (בצפון אירלנד) והקמת בתי משפט מתמחים (בסקוטלנד). הצוות האנגלי שמע בין היתר את נציגי משרד הפנים, משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, מזכירות הממשלה, פרקליטות המדינה, משרד ראש הממשלה, הרשות השופטת, המשטרה, מלכ"רים ומומחים.
הנתונים הנוכחיים הם רק האחרונים במגמה ברורה של ירידה במספר ההעמדות לדין באשמת אונס. מספר כתבי האישום כיום הוא שליש בלבד מזה של 2017-2016. באופן טבעי, הירידה בכתבי האישום מובילה גם לירידה במספר ההרשעות. בשנת 2020 עמד מספרן על 1,074 בלבד – צניחה של 64% לעומת 2017-2016. המספרים באים גם על-רקע של חשש גובר מן הסחבת במערכת המשפט הפלילי באנגליה, וכאשר מומחים מזהירים שהשיעור הגבוה ממילא של קורבנות אונס הנוטשות את ההליך, יגדל עוד יותר בשל כך. לפני חמש שנים נטשו 25% מן הקורבנות; אשתקד עמד השיעור על 43%.
הדוח צפוי להמליץ לאפשר לקורבנות למסור עדות מוקדמת מוקלטת, קיום יותר דיונים בדלתיים סגורות והחזרת הטלפונים הניידים לקורבנות בתוך 24 שעות מהגשת התלונה. דובר ממשלתי אמר: "לקורבנות אונס מגיע לדעת שהמקרים שלהן מטופלים ברצינות ושייעשה הכל כדי להעמיד לדין את העבריין. זו הסיבה שאנחנו בוחנים את הטיפול בפשע איום זה, תוך התייעצות עם קבוצות של קורבנות ומומחים בתחום, ונקבע את צעדינו הבאים בבוא העת".
פרקליטות המדינה – אשר מאז 2010 תקציבה קוצץ ב-25% ומספר עובדיה הופחת ב-30% - עדכנה את הקווים המנחים שלה לתובעים בתיקי אונס. השינוי המקיף הראשון באסטרטגיה שלה מאז 2012 כלל הנחיות לטיפול בטראומה, גישה המתמקדת בעבריין במקרי אונס ועבירות מין חמורות והנחיות מעודכנות לגישה כלפי אונס.
