ביום שלישי האחרון שודרה במהדורה המרכזית של חדשות 13 כתבה של העורך הכלכלי מתן חודורוב על איך ייראה שוק העבודה ביום שבו תגמר החופשה ללא תשלום. הכתבה התמקדה בשתי קבוצות מרכזיות:
1. הקבוצה הראשונה כוללת אנשים צעירים שלא מעוניינים כרגע לחזור לשוק העבודה מאחר שהם רווקים. חלקם, אני מניח, לומדים במוסד אקדמי ולא רע להם.
זהו סיפורה של שקד לונדון אשר עבדה כמלצרית במסעדה בירושלים. עם תחילת משבר הקורונה היא הוצאה לחופה ללא תשלום על-ידי המעסיק שלה, וכרגע היא לא רוצה לחזור למסעדה מאחר שהיא התחילה ללמוד באוניברסיטה העברית.
2. הקבוצה השנייה כוללת אנשים בני ארבעים פלוס שרוצים לחזור לעבוד אך שהמעסיק לא צריך אותם או שהעסק שלהם עדיין לא חזר לפעילות מלאה.
כדי לפתור בעיה זו החליט לאחרונה שר האוצר ישראל כ"ץ להציג מודל חל"ת משופר אשר הוצג בפני ראשי המעסיקים המרכזיים במשק הישראלי. לפי המודל החדש, תשלום דמי האבטלה לא ייפסק ב-1 ביולי אלא ישולם באופן דפירנציאלי לפי פרמטרים שונים כגון: גיל, מצב משפחתי, הכנסה, ועוד. כלומר, לא כל הקבוצות יקבלו אותו סכום של דמי אבטלה.
המעסיקים מתנגדים בתוקף למודל זה וחושבים שצריך לבטל אותו כדי שעובדים צעירים ישולבו בשוק העבודה. כמוכן, הם טוענים בצדק רב, כי צריך לעשות הפרדה בין שתי הקבוצות. כלומר, יש לשלם לאנשים שמתקשים להשתלב בשוק העבודה, ולהוריד לאנשים צעירים שלא מעוניינים להשתלב כרגע בשוק העבודה.
המעסיקים טוענים כי בשירות ההסעדה למשל קיים כיום מחסור בכוח אדם ויותר מ-20% מהמשרות אינן מאוישות. הם מתבססים על נתוני שירות התעסוקה שהוצגו במפגש. לפי נתוני שירות התעסוקה, מחצית מהמובטלים שעוד נותרו בחל"ת הם כאלו שנותרו ללא מעסיק קבוע, ועל כן הם יתקשו יותר לשוב למעגל התעסוקה גם אם ירצו בכך. 64% מתוכם, שהם כמעט 150 אלף מובטלים, שוהים באבטלה ממושכת מעל חצי שנה, ורובם המוחלט (82% מהמובטלים שנותרו ללא מעסיק) נמצאים מחוץ למעגל העבודה בגלל סיבות מאלצות כמו פיטורים.
לקבוצה האחרונה, שמכילה כ-189 אלף מובטלים, יהיה הקושי הגדול ביותר לשוב לעבודה ועל כן הקיצוץ עלול לפגוע בהם יותר מכול. בנוסף, פרסם משרד התעסוקה לפני שבועיים שאנשים צעירים בגילאי 34-20 הם הקבוצה הגדולה שנמצאת בחל"ת ולהם צריך לצמצם את דמי החופשה ללא תשלום כדי שישובו לשוק העבודה.
אסיים בווידוי אישי - אני מחפש עבודה כבר הרבה זמן. נכון שהייתי קרוב מספר פעמים להשגת היעד אך בשל מגיפת הקורונה ובעיות אישיות אני לא מצליח למצוא עבודה. למרות מספר המשרות הפנויות הנחשקות הקיימות באתרי הדרושים, אני כמעט ולא מקבל פניות (בין אם מדובר במקצועות שיש לי ניסיון, ובין אם מדובר במשרות שלא דורשות הכשרה מיוחדת).
לצערי הרב תקופת הקורונה לא גרמה למעסיקים להבין שיש אנשים שרוצים לעבוד ומוכנים להתפשר לא מעט בשל כך, וכן לא כדאי לוותר על בני הארבעים פלוס בטענה שיש להם כישורי יתר אלא להיעזר בהם כתחליפים לאנשים הצעירים שכרגע לא מעוניינים להשתלב בשוק העבודה.
הייתי מעוניין לתקן מצב זה אם תינתן לי ההזדמנות לכךך.
