אתמול החמצתי את ההפגנה הייחודית ששידרה אור לי ברלב מביתו של נפתלי בנט. היא נשאה את השם - קבלת שבת. הלילה לא החמצנו עוד את ההמשך - הפגנת ההבדלה. דנה ואני הגענו לפגוש את האנשים הכל כך טובים, ששוב התפזרו הלילה בין כיכר בלפור בירושלים לבין בתיהם של נפתלי בנט וגדעון סער.
הקריאות הפכו למין תפילה. השירים נאספו מכל המאגרים העבריים המוכרים. בעיצומה של ההפגנה האיכותית הגיעה הידיעה כי ישראל כ"ץ הציע לבנימין נתניהו עוד טריק מאחז עיניים. הוא, כץ, יהיה ראש ממשלה למשך שנה בחסות ביבי (תוספת מאוחרת: ביבי סירב. סוף-סוף אפשר לומר דבר לזכותו של ראש הממשלה בתחום ההגיינה הציבורית). ייתכן שזה חוקי. אך זו במהות קלאסיקה של מרמה והפרת אמונים.
לבנט ולגדעון סער ולאיילת שקד ממתינים עתה 10 ימים קשים מנשוא. היוכלו לעמוד באש המילולית של ביבי וחורצי לשונו ועושי דברו?
בהפגנה, סמוך לביתו של בנט ברעננה, עלה להיט ישן עם תיקון קל בטקסט. כמה מאיתנו שרו את השיר הנודע: "אני מבטיח לך/ ילדה שלי קטנה/שזו תהיה ההפגנה האחרונה". ואם לאו כי אז הלפני-אחרונה.
