יו"ר הכנסת מסית לאי-ציות לחוקי מדינה

אינני משפטן, אבל ברור לי, שמותר להפגין מורת רוח מחוק שחוקקה הכנסת. כשאני עולה כבר במעלות העשור התשיעי לחיי, אני יכול להצביע על צמתים רבים בחיי, בהם הפגנתי מורת רוח מחוק מסוים. מצאתי עצמי פעמים רבות נאבק על שינוי חוק, ואף זכיתי לחוות את חווית הסיפוק וההצלחה, שהפגנות מחאה נשאו פרי, והחוק שונה. אסתפק בדוגמה אחת - חוק הממשל הצבאי בוטל אחרי שורה ארוכה של הפגנות מחאה. ובאחת הפעילויות הקוראות לביטול החוק, זכיתי לפני 68 שנים להכיר את חברתי לחיים עד היום ומי שהיא אם לילדינו וסבתא לנכדינו. קשה לעבור לסדר היום, כשבכנס לשכת עורכי הדין נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מביעה מורת רוח שבתקופה האחרונה, ובמיוחד בשנה האחרונה, "העמידו ועדיין מעמידים במבחן את יכולתנו לשמור על הערכים המאגדים אותנו כחברה וכמדינה יהודית דמוקרטית". יש הבדל משמעותי בין מאבק ציבורי נגד מה שנראה לנאבקים עוול מוסרי, שקורם עור וגידים בעקבות יישום החוק ובין חריצת הדין של יושב-ראש הכנסת, המערער על הלגיטימיות של בית המשפט וכן גם מערער על הלגיטימיות של פסיקת השופטים בבית המשפט. אינני משפטן. אך אני מודע לכך, שקיים סעיף הממוספר במספר 235 לחוק העונשין. משום מה יושב-ראש הכנסת, יריב לוין, ממאן ליישם על עצמו את מה שכתוב בחוק: "האומר או כותב דבר על שופט או דיין בכוונה לפגוע במעמדו - דינו 3 שנות מאסר". בין הממאנים ליישם על עצמם את מה שכתוב בחוק נמנים בעיקר אנשי הציונות הדתית הגוררים אחריהם חבר כנסת מהליכוד כדי להראות פטריוטים יותר "מהאפיפיור ההסתה" בצלאל סמוטריץ. בושה וחרפה לשמוע בכנסת ישראל קריאה לא לכבד פסק דין של בית משפט. מצער, שהיועץ המשפטי לממשלה לא הורה לפתוח בחקירה נגד המסיתים לא לכבד ולא לציית לחוק. קריאה לאי-ציות לחוק היא עבירה פלילית, ועבריין פלילי מקומו בכלא. חובה עלינו לצאת ולהגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני מבקשי נפשה!!