פרשת "שְׁלַח-לְךָ", המתחילה בספר במדבר פרק י"ג פסוק א' ונמשכת עד סוף פרק ט"ו, זו הפרשה הרביעית בספר במדבר, המתארת את האירועים שפקדו את ישראל בשנה השנייה לצאתו מארץ מצרים בדרכו לחיי חרות בארץ ישראל.
במרכז הפרשה מצוי סיפור המרגלים, הבאים עם בשורה, הנותנת הבלטה על "והערים בצורות גדולות מאוד וגם-ילדי הענק ראינו שם" (במדבר, י"ג, 28). בעקבות המידע הזה מתנהל דיון, כשמקום בולט ניתן לתפיסה, לפיה - ""לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת" (שם, 31) והכוונה לא נוכל לעלות לארץ ישראל, כי מה שפרוס באותו זמן במרחבי ארץ ישראל - "כִּי חָזָק הוּא" (כנ"ל) - כי חזק הוא מאתנו. חזקה מאתנו העוצמה הצבאית של העמים החיים במרחבי ארץ ישראל.
המרגלים, שדברו על חזק הוא מאתנו, לא ייחלו למציאות העתידה לקרום עור וגידים ולהתרחשות במלוא כיעורה במרחבי הארץ היקרה לנו, שיהיו חזקים מאתנו גילויי רוע הלב, שעלולים להגיע אלינו במלוא עוצמות כיעורם בשבוע הזה, כשאנחנו קוראים את פרשת שלח-לך.
המרגלים שדברו על "כִּי-חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ", לא שיערו שאי פעם יהיה חָזָק הוּא מֵאִתָּנוּ הגילוי של ההסתאבות המוסרית, שביטויו איומים ברצח ככלי להכרעה לגיטימית בעת חילוקי דעות.
המרגלים, שדברו על חזק מאתנו בשנה השנייה לצאת עם ישראל ממצרים בדרכו להגשים את חרותו בארץ ישראל לא שיערו שבעשור השמיני לקיומו של הבית הלאומי השלישי יתחזקו מאתנו עוצמות רוע לב פנימי בתוכנו - שיקבלו ביטוי בשליחת מכתבי איום ברצח אל אנשים, המכריעים הכרעות פוליטיות, שאינן לרוחם של המאיימים ברציחתם וברצח בני משפחותיהם כולל ילדיהם.
פרשת השבוע שלנו נותרה מוכה ודומעת, כאשר צמד המילים "חָזָק מִמֶּנּוּ" בפרשת השבוע מקבל ביטוי מזוויע בשבוע הזה, כאשר נשלחים מכתבי איום לבתיהם של חברי כנסת. הזדעזעתי לראות את מה שהראה לציבור חבר הכנסת
גדעון סער - מה מקבלים לבתיהם אנשים, הסבורים, שעדיף שנפתלי בנט יהיה ראש
ממשלה בישראל ולא
בנימין נתניהו. מצער, שאצל שולחי מכתבי האיום חזק מהם הרוע, חזקה מהם פשיטת רגל מוסרית. אל לנו להשאיר את פרשת השבוע דומעת. נאחל הצלחה לממשלה העתידה לקום בימים הקרובים.
