לאחר הפסקה של שנה חוזר לחיינו שבוע הספר העברי במתכונת מצומצמת. בדומה למה שקרה בתחומים אחרים, גם חנויות הספרים וההוצאות השונות הוציאו בתקופה האחרונה עובדים לחופשה ללא תשלום והיו סגורים במשך זמן ממושך. בניגוד לזעקת אנשי התרבות שקבלה תהודה רבה באמצעי התקשורת לא שמענו את מנהלי הוצאות האור, הסופרים, העורכים, והמשוררים מתלוננים על גוויעת הענף שממנו הם מתפרנסים.
הפסיכולוגיה האנושית מראה שהאדם הוא יצור סתגלן ומוצא תחליפים כמעט לכל דבר: כך למשל כאשר אי-אפשר לאכול במסעדה אז מזמינים אוכל הביתה או לחלופין לומדים לבשל, כשאין חדרי כושר רצים ברחובות הערים, כאשר הספריות לא פועלות רוכשים ספרים דיגיטליים. וזה מה שקרה בתקופת הקורונה: אנשים ראו הרבה סדרות וקראו ספרים דרך המחשב. כאשר נפתחו חנויות הספרים הם התמלאו בקוראים שחיפשו לרכוש ספר חדש כי ריח הנייר הוא עדיין ממכר יותר מכל קריאה בפלטפורמה כזו או אחרת.
הסופר והמשורר יהונתן גפן אמר שאי אפשר להתפרנס מכתיבה אלא לאמץ את זה כתחביב. לצערי הרב הוא צודק. סופרים לא מרוויחים הרבה כסף וקשה היום להתפרנס מכתיבה בלבד אלא צריך לעבוד במשהו נוסף.
כדאי לקרוא ספרים
ספרים מעשירים את הדמיון ומלמדים אותנו דברים שכנראה לא היינו לומדים במסגרת כזו או אחרת. הם מעשירים את אוצר המילים שלנו, הם מונעים שגיאות כתיב. אני עדיין קורא ספרים והולך לפעמים לספרייה, ושמחתי לשמוע שידידה שלי צייצה בטוויטר שהיא לא מספיקה לקרוא ספרים כפי שהייתה רוצה.
חשוב לקרוא ספרים מסיבות רבות ואני מקווה שעד המשבר הבא נחזור לספריות ולחנויות הספרים ופעם אחת נדמיין שאנו בזמן אחר ובמקום אחר.
