קרקע מדינה

אִשְׁפּוּז כְּפוּי

הומור מסייע להתגבר על צוק העתים - גם בגיל מבוגר. הנה מה שיש למשורר יעקב ברזילי להגיד בנדון: "בִּקְשִׁישׁוּתִי הַמֻפְלֶגֶת אֻלַּצְתִּי לְהִתְאַשְׁפֵּז / בִּקְּשׁוּ לִתְהוֹת עַל קַנְקַנִּי / לְבָאֵר צְלִילוּתִי / אִם נִתָּן לְקַרְצֵף חֲלוּדָה מֵרֹאשִׁי / אוֹ אוּלַי כְּבָר מְאֻחָר / שְׁנוֹתַי הִשְׁתַּלְּטוּ עַל נְכָסַי / הָרוֹפְאִים הָיוּ אֹבְדֵי עֵצוֹת, הִתְלַבְּטוּ / בְּהִתַּמֵּר עָשָׁן לָבָן מֵאֲרֻבַּת בֵּית הַחוֹלִים / כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁתּוֹרִי לְהֵעָקֵד // מָתַי קָמָה הַשֶּׁמֶשׁ? - שְׁאַלָנִי נֵאוֹרוֹלוֹג צָעִיר וְנִמְרָץ / כְּשֶׁהַיָּרֵחַ הוֹלֵךְ לִישֹׁן - עָנִיתִי מָה שְׁמוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ? - הוֹסִיף לִשְׁאֹל / הַשֵּׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הוֹרָיו - הַשִׁיבוֹתִי / וְהוּא לֹא מַרְפֶּה / בְּאֵיזוֹ עוֹנָה מֵעוֹנוֹת הַשָּׁנָה יוֹרֵד גֶּשֶׁם? - שָׁאַל / בָּעוֹנָה שֶׁשּׁוֹכְחִים לְחַתֵּל אֶת הָעֲנָנִים - עָנִיתִי // צָץ רַעְיוֹן בְּמֹחִי / דּוֹקְטוֹר, הַאִם תַּסְכִּים שֶׁגַּם אֲנִי אֶשְׁאַל שְׁאֵלוֹת? / אַדְּרַבָּא וְאַדְּרַבָּא - הִתְעוֹדֵד הָרוֹפֵא / מַהִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ דּוֹקְטוֹר? - שָׁאַלְתִּי / חָשַׁב חָשַׁב, וְסֶכֶר שְׁתִיקָתוֹ עָלֶה עַל גְּדוֹתָיו / כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ, מָה אָמַר אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה בְּאַרְבַּע עֵינַיִם? - הוֹסַפְתִּי לִשְׁאֹל / וְכִי עָלַי לָדַעַת, אֲנִי הֲרֵי לֹא הִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּפְּגִישָׁה - רָטַן הָרוֹפֵא / וְעוֹד שְׁאֵלָה, שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה / לְהַעֲרָכָתְךָ הַמִּקְצוֹעִית דּוֹקְטוֹר, מִי צָרִיךְ לְהִתְאַשְׁפֵּז אַתָּה אוֹ אֲנִי? // אֲנִי כְּבָר בַּבַּיִת, הָרוֹפֵא עֲדַיִן בְּבֵית חוֹלִים". //

חרפה

ממשלת ישראל מפרסמת מודעות אבל על מי שנהרגו במעשי איבה. מעניין למה לא על חיילים וקצינים, שנפלו בהגינם עלינו. במודעת אבל על אל"ם במיל' אבי הר-אבן הי"ד - חתן פרס ביטחון ישראל ולשעבר ראש סוכנות החלל הישראלית - שנרצח בפרעות בעכו, כתבה הממשלה, ש"הוא נפגע בפעולות איבה בעיר עכו ומת מפצעיו". ניסוח נורא, אומלל ושערורייתי, שהנו חרפה למנסחיו. אבי הר-אבן נרצח על-ידי פורעים ערביים, כאמור, ולא נהרג. האם מי שחיברו את המודעה לא הצליחו להבין זאת?! (תודתי לד"ר מוטי קידר על שהפנה את עיניי למודעה בכנס "הביטחוניסטים").

תבוסה

הוויתור המסתמן על מצעד הדגלים בירושלים, שמנומק בק"ן טעמים קלושים, והשינויים בתוכניתו, הנו צעד חשוב, המצביע מי אכן ניצח ב"שומר החומות". רמז - לא ישראל! חמאס מכתיב לממשלתנו המורתעת מה ייעשה בירושלים; וזה עוד צעד חשוב באב"דן ריבונותנו, שהיא מטרתו המוצהרת. בקרוב יכתיב לה חמאס מה ייעשה בכל אתר ואתר במדינה, וממשלתנו תציית. לו חשבה ממשלתנו, שאנחנו, היהודים, ריבונים בארץ-ישראל, הייתה מחילה זאת גם על ירושלים, בירתנו. עצם הדיון הממשלתי על זכות היהודים להניף את דגלם בירושלים, ולשוטט בה כאוות-נפשם, כולל בהר-הבית, מלמד, כי הממשלה אינה חושבת כך (ואולי נכנעת להערכות אוויליות, שרווחות במשטרה ובמערכת הביטחון) הנה ניצחון כביר של חמאס.

צו דרקוני

משק אחיה בשילה, מהמשקים החקלאיים הגדולים בבנימין, יצטרך לפנות 150 דונם של כרמי זיתים, שעיבד כיוון ששופטי בג"ץ קבעו, כי עליו לציית לצו דרקוני של "שימוש מפריע", שהוצא נגדו בתחילת שנת 2008. החברה ערערה, וועדת ערר של המינהל האזרחי דחתה את ערעורה, למרות שלא הוכח כלל, שהמתלונן הערבי הנו בעליהן של קרקעות בעמק שילה. מפסיקת הוועדה עולה, כי כל קרקע, שאינה "קרקע מדינה" ביהודה ובשומרון, מוגדרת "קרקע פרטית", גם אם עותר מוחשי לא הוכיח עליה בעלות, ולפיכך, אפשר לפנות ממנה חקלאים יהודיים. צו "שימוש מפריע" הנו עוד פרי באושים של הגישה השלילית במינהל האזרחי כלפי התיישבות היהודית. הוא קובע, כי בכל תלונת ערבי, יש לפנות את החקלאי היהודי מהשטח באופן חד-צדדי. גישה גזענית זו אומצה על-ידי המינהל האזרחי ועל-ידי פרקליט המדינה, ומופעלת הרבה ביהודה ובשומרון. דוח השופט אדמונד לוי תקף את הצו במלים קשות. "על-פי השקפתנו, הצו דרקוני, ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו, גם אם הוא מנומק בצורך לשמור על הסדר הציבורי", כתבו חברי ועדת לוי. "לא ברור כיצד עיבוד חקלאי של קרקע, שאינה קרקע מדינה, ואין לה דורש, מהווה הפרה של הסדר הציבורי. נראה אפוא כי הוגי הצו שמו לעצמם מטרה - למנוע מההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון להרחיב את גבולה". בעקבות הדוח דנה הכנסת בסוגיה, והמדינה הודיעה, שהיא מקפיאה את החלטת ועדת העררים עד לסיומה של עבודת מטה במשרד הביטחון. השר דאז משה יעלון טען, שזה צו לא-מוסרי, אך הוועדה במשרדו משכה את העניין במשך שנים, ולא הגישה המלצות. מעניין לראות את עמדת המדינה בדיון בבג"ץ. פרקליטי מחלקת הבג"צים טענו, של"צו שימוש מפריע" יש חשיבות "בשמירת הסדר הציבורי ומניעת הפרעתו באמצעות פלישה לרשות הפרט", תוך אימוץ "רף הוכחה מנהלית". כלומר, רף נמוך, שאינו דורש הוכחת בעלות מלאה של המתלונן, ומסתפק בזיקה כלשהי. עוד טענו הפרקליטים, שהצו חוקי, ואין מקום להתערב בו. מאחר שהשטחים האמורים "משמשים זה שנים כמקור פרנסתם של משפחות רבות", כתבו נציגי מחלקת הבג"צים, "יש להעדיף מתווה של פינוי מוסכם בדרכי שלום". קרי - שמשק אחיה יעקור בעצמו את מטעיו ואת כרמיו. בכתב התשובה הזכירו עורכי-הדין של משק אחיה, שאלוף מוטי אלמוז, אז ראש המינהל האזרחי, אמר, שנאלץ לחתום על הצווים אף שלא הסכים עם תוכנם. הם העלו מגוון טענות משפטיות, ובהן שמשק אחיה רכש את השטח ולא פלש אליו; ולכן, צו שימוש מפריע - המכוון לפולשים - אינו חל עליו; ושצו שימוש מפריע יכול לחול רק על קרקע פרטית, והקרקעות בעמק שילה הן קרקעות "מירי" בבעלות הריבון. כשנעשה ניתוח לאחר המוות לאובדן ריבונותנו ביהודה ובשומרון, יהיה לצו הדרקוני הזה, למחלקת הבג"צים ולבית המשפט העליון נתח חשוב בהסברי המחדל.

על המלחמה הבאה

מה יהיה במלחמה העתידית יסביר ד"ר חיים אסא, היועץ לביטחון לאומי, בסדנה הקרובה של "פורום אלפרדו". הסדנה תתקיים בספרייה הציבורית "לדורות" בלוד ביום רביעי, 23 ביוני 2021, בשעה שש וחצי בערב, ותשודר גם ב"זום". אסא פרסם באחרונה, יחד עם פרופ' יוסף אגסי, ספר בנושא, והוא נחשב לגורם משפיע בעיצוב ההיערכות הישראלית למלחמה בעתיד.