השרה לשוויון חברתי,
מירב כהן, פרסמה (יום ב', 28.6.21) את התוכנית שלה לפתרון משבר התעסוקה בגילאים מבוגרים. התוכנית אומנם מדברת על גברים ונשים בגיל הפרישה, שבמקרים רבים נאלצים לפרוש על-אף שהם רוצים ומסוגלים להמשיך לעבוד, אבל יש מגזרים כמו ההיי-טק, שבו גיל הפרישה של שיעור ניכר מהעובדים הוא הרבה לפני גיל הפנסיה, ועובדים בני 45 או יותר, ובחלק מהחברות והמקצועות אפילו פחות, מתקשים למצוא בו תעסוקה.
זוהי תופעה שקיימת בישראל כבר כמה עשורים, ולצערנו ממשיכה לשמור על יציבות ועקביות. זאת על-אף שענף ההיי-טק, על מגזריו השונים, משווע לכוח אדם מנוסה ומקצועי. הדוח האחרון של רשות החדשנות ציין שיש בהיי-טק מחסור קבוע של 13 אלף מהנדסים והמעסיקים לא מצליחים למלא עשרות אלפי משרות פנויות.
ממוצע הגילאים בהיי-טק גבוה מהממוצע במשק
חברות טכנולוגיה רבות עדיין נמנעות מלהעסיק עובדים מעל גיל 45, או אפילו 40 - מסיבות שונות. כאשר שואלים מעסיקים מדוע הם לא ששים לקלוט עובדים מבוגרים יותר, התשובות נעות בדרך כלל לכיוון הסביבה האנושית במקום התעסוקה. עד לא מכבר, הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק היה שנות ה-20 וה-30 שלהם, והמעסיקים חששו שעובדים בגילאים בוגרים יותר יתקשו להשתלב. והנה, באותו דוח התברר שאותם עובדים התבגרו וההיי-טק כבר לא נתפס כענף צעיר.
"ב-20 השנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בממוצע הגילאים ותהליך ההתבגרות בהיי-טק מתבטא גם בגיל העובדים. למעשה, הענף מאופיין כיום בממוצע גילאים העולה במעט על גיל העבודה הממוצע במשק", נכתב בדוח. הנתונים מראים שב-2019, ממוצע הגילאים בהיי-טק עמד על 40.1, בעוד שבמשק כולו הוא היה 39.6. בסוף המילניום הקודם ותחילתו של זה הנוכחי נרשמה ירידה בגיל הממוצע בהיי-טק - מ-37.5 ב-1999 ל-36 ב-2000, אלא שבשני העשורים האחרונים נראתה עלייה מתמדת בגיל העובדים.
הדוח מראה בנוסף שיש פערים בין הגילאים הממוצעים של הגברים והנשים בענף - 41.1 לעומת 37, בהתאמה. כמו-כן, גיל הכניסה הממוצע של עובדים חדשים להיי-טק נע בין 27 ל-31.
אלה חדשות טובות, שצריכות לדרבן את העוסקים בהשמת כוח אדם בענף, את אלה במשרדי הממשלה שאמונים על הכשרה מקצועית ואת המנכ"לים של החברות. לאורם, ולאור התרומה החברתית, המעסיקים בהיי-טק יכולים להתחיל להסתכל על קורות החיים שמגיעים אליהם מבני גילאי 45 פלוס קצת יותר ברצינות (ולהסתכל עליהם בכלל), ולנסות לגייס מתוכם אנשים מתאימים.
המעסיקים צריכים לתת לזה תשומת לב מסיבה נוספת: הרוב מבין מעט המפוטרים או המוצאים לחל"ת בהיי-טק בזמן הקורונה היו עובדים צעירים עם שכר נמוך יותר, ולא בני 45 ומעלה. מעסיקים הבינו שבזמן משבר, כשיש צורך באנשים מנוסים כדי להמשיך להוביל את החברה, אותם עובדים בוגרים וותיקים עדיפים, וזה הוכיח את עצמו.
כמובן שיש לומר את מה שמובן מאליו - שענף ההיי-טק לא עשוי מקשה אחת. חברות סטארט-אפ, יזמים ומובילי חדשנות ימשיכו לחפש אחרי הצעירים המבריקים, בוגרי האקדמיה המצטיינים, שרצוי ששירתו ב-8200. הם חשובים, והם עדיין משאב במחסור. אבל סריקה של המשרות הפתוחות בענף, שלא מאוישות, מגלה שאותם עובדים בגילאים הבוגרים יותר בהחלט יכולים למלא אותן. אותם עובדים הם בדרך כלל בעלי ידע וניסיון למכביר, ועקומת הלימוד שלהם הרבה יותר מהירה מסטודנט צעיר שזה עתה סיים את לימודיו.
לא רק היי-טקיסטים לשעבר
מאגר בני ה-45 פלוס מחוסרי העבודה שיכולים להשתלב בהיי-טק לא מגיעים רק מהענף עצמו. בין המובטלים הרבים יש שיעור ניכר של בני גילאים אלה, שיש להם השכלה וכישורים, שבעזרת הסבה מקצועית מהירה יכולים להשתלב בענף הטכנולוגיה והמחשוב. הייתה ציפייה שבמהלך המשבר עובדים בוגרים רבים ייכנסו לענף ההיי-טק, אבל זה קרה בהיקף מצומצם מדי, למרבה הצער, בין היתר מאחר שהם פשוט העדיפו לקבל דמי אבטלה במסגרת החל"ת.
כעת, כאשר חגיגת החל"ת מסתיימת בעוד יומיים, צריכים הממשלה, חברות ההשמה ומרכזי ההכשרה להסתער על אותם בני 45 ומעלה, ולשלב אותם בהיי-טק, על המקצועות והתחומים הרבים שהענף מציע. לא צריך להמציא את הגלגל: הממשלה השקיעה בשנה שעברה משאבים רבים בקורסים ובהסבות לאותם חל"תניקים, אלא שלמרבה הצער לא הייתה לכך היענות רבה.
כך או כך, התוכנית הלאומית של השרה כהן לסיוע לעובדים הוותיקים צריכה להתייחס לא רק לאלה שהגיעו לגיל הפנסיה הקבוע בחוק, אלא גם לעובדים צעירים יותר, שפוטרו או הוצאו לפנסיה בעל כורחם, והם יכולים להמשיך לתרום למשק.
