צבא לבנון הגביר את סיוריו לאורך הגבול עם סוריה, כדי למנוע הברחת דלק מן המדינה – תופעה ההולכת ומתרחבת לנוכח המחסור חסר התקדים בו. המשבר הכלכלי המאיים למוטט את המדינה בא לידי ביטוי בטורים ארוכים של מכוניות בערים כמו ביירות וטריפולי, שבעליהן ממתינים שעות ארוכות לקבלת מנות הדלק שבקיצוב – לכל היותר שליש מיכל. המתח כה רב, עד שהאלימות בין הנהגים הפכה לנפוצה. לפחות שישה מקרים של יריות בתחנות דלק דווחו בשבועיים האחרונים.
מבריחים גילו שיש כסף טוב ברכישת דלק זול בלבנון והעברתו לסוריה, המתמודדת עם משבר משל עצמה – מדווח וושינגטון פוסט. ההברחות לאורך הגבול בן 400 הק"מ בין שתי המדינות אינן חדשות: נשק, סמים, סיגריות, מזון ואפילו בני אדם הם "סחורות" נפוצות. המאמץ למנוע את הברחת הדלק אינו נוחל הצלחה גדולה יותר מאשר נסיונות קודמות לעצור הברחות אחרות. הגבול ארוך מדי, לא תמיד ברור היכן הוא נמצא ואין אפילו הסכמה פורמלית בין שתי המדינות עליו.
פוליטיקאים לבנוניים רבים טוענים שמשבר הדלק נובע מן ההברחות, אם כי אין נתונים רשמיים על ממדיהן. שר החוץ לשעבר, ג'בראן בסיל, טוען שגורמים בכוחות הביטחון ופוליטיקאים משתפים פעולה עם רשתות המבריחים. הבנק המרכזי של לבנון טען בחודש שעבר, כי ייבוא הדלק עלה ב-10% בהשוואה ל-2019 בעוד הפעילות הכלכלית צנחה משמעותית – מה שרק מוסיף להנחה שחלק משמעותי ממנו מוברח לסוריה.
הבנק העולמי מתאר את המשבר בלבנון כאחד מעשרת החמורים ביותר, וכנראה אחד משלושת החמורים ביותר, בכלכלה העולמית מאז אמצע המאה ה-19. יתרות המט"ח נעלמות ושער הלירה הלבנונית בשוק השחור הוא 17,000 לדולר – לעומת שער רשמי של 1,507.50. הבנק המרכזי העניק סובסידיות ניכרות לדלק, אך בשבוע שעבר הפחית אותן ומחירו זינק ב-50%.
כאמור, גם סוריה נתונה במשבר דלק – בשל הרס המשק בעשר שנות מלחמת האזרחים, חורבן תשתיות האנרגיה, העיצומים הבינלאומיים ומחסור במטבע חוץ. ממשלתו של בשאר אסד איבדה את השליטה על איזורי הפקת הנפט לטובת הכורדים הנתמכים בידי ארה"ב, וייבוא הנפט מאירן נפגע קשות בשל העיצומים על מדינה זו. התורים לדלק בדמשק נמשכים שש שעות ואף יותר; מדי פעם יוצאים נהגים ממכונותיהם ומתחילים לרקוד "דבקה".
העמדות בלבנון לגבי הברחות הדלק לסוריה נגזרות מהפוליטיקה הפנימית, מציין הפוסט. חלקים ניכרים מהגבול עם סוריה נשלטים בידי חיזבאללה התומך באסד, ומתנגדיו טוענים שהארגון נוטל חלק בהברחות ואף מעודד אותן. צבא לבנון, אשר קיבל סיוע של 2.5 מיליארד דולר מארה"ב מאז 2006, מנסה להפסיק את הסחר הבלתי-חוקי, באמצעות הקמת מגדלי שמירה לאורך הגבול והצבת מארבים למבריחים, אך אינו זוכה לסיוע מצידו הסורי של הגבול. החיילים, כמו האזרחים, מצויים במורל נמוך ומתמודדים עם קשיים כלכליים, לאחר ששכרם איבד את ערכו והופסקה חלוקת מנות הבשר מהן נהנו.
