אני צריך להודות, למרות כל הפוסטים שכתבתי, שעם כל הסלידה שלי מנתניהו והביקורת המנומקת על התנהלותו, עוד יגיעו ימים שאתגעגע אליו. הרי ברור שכל ממשלה חלופית לממשלת נתניהו תהייה פופוליסטית ועלובה, וסביר אפילו שתהיה הרבה פחות מרוסנת במלחמה במערכת החוק, או בגישה מיליטנטית, ובפזרנות ופופוליזם סוציאליסטי. בינתיים נראה שטעיתי בגדול: הממשלה הבלתי אפשרית לכאורה בראשותם של בנט/לפיד, שהחליפה את ממשלתו העלובה של נתניהו, מתפקדת בצורה מפתיעה לטובה.
תענוג לקרוא את התוכניות והמהלכים בצד הכלכלי:
עמדה ברורה ואנטי פופוליסטית של אחריות תקציבית,
תוכנית קונקרטית להעלאת גיל הפרישה לנשים,
אגרות גודש שוב על שולחן הדיונים,
התניית סובסידיה לפעוטונים במיצוי כושר השתכרות,
הקלה על הרגולציה בעיקר בתחום התקינה והיבוא,
רעיונות נכונים בתחום הדיור,
ועוד ועוד.
וכל זה לצד התנהלות ממלכתית ולא מתלהמת, למרות אופוזיציה שלא מסתפקת בהתנגדות לגיטימית למהלכי הממשלה אלא בוחרת בחבלה של ממש בממשלה ובמדינת ישראל. סוף שבוע שקט...
כמובן שעוד יהיו אכזבות ולא כל התוכניות ימומשו, אפילו לא רובן, אבל מתקבל הרושם שבהשוואה לממשלת נתניהו הפופוליסטית להחריד, שלא העבירה תקציב ולא קידמה רפורמות כלכליות חשובות, המצב פשוט מצוין. והשקט... אפשר לנוח מהטרטור הבלתי נפסק של נתניהו וחבורת העלובים סביבו. תענוג.
