אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד השרים, משפחתי היקרה, אזרחי מדינת ישראל, אני טטיאנה מזרסקי, בת לאנה ומארק מזרסקי, אם לתמיר בן ה-15 ובת זוג לאלכסנדר, נבחרתי לכנסת העשרים-וארבע כנציגה של מפלגת יש עתיד בראשותו של
יאיר לפיד, איש ערכים ומנהיג ראוי.
חז"ל דיברו על שלושה דברים שעליהם העולם עומד: על הדין, על האמת ועל השלום - מסכת אבות, פרק א'. שלושה דברים הביאו אותי ליש עתיד, והם אהבת ישראל, זהות יהודית וערכים אנושיים. הערכים שעליהם חונכתי הם יושר, נאמנות, עזרה לזולת, כבוד, אמפתיה ופטריוטיות. את הערכים האלה אני מביאה איתי לכל מקום ואיתם אני מגיעה גם לכנסת. תמיד שאפתי להשקיע, לשפר ולהשפיע כדי שהמקום שבו אני נמצאת יהיה טוב יותר. "אין בכוחו של אדם לעקור מתוך ליבו את התקווה לעתיד טוב יותר", אמר זאב ז'בוטינסקי. היום אנחנו מציינים את יום זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, ולכן החלטתי ובחרתי לצטט אותו בנאומי.
על העתיד האפשרי, הטוב יותר, של מדינת ישראל, קראתי בספרו של יאיר לפיד "מסע אל העתיד". האידיאולוגיה של המרכז המתוארת בספרו משנה את השיח הישראלי. אני מסכימה שבזמננו החלוקה לימין ולשמאל היא מלאכותית, ואני רוצה להאמין שכן, בכנסת אנחנו נוכל לעבוד יחד לטובת כל אזרחי מדינת ישראל האהובה, ואם אפשר, אז נעשה זאת כפי שכתב ז'בוטינסקי במאמרו "מבוא לתורת המשק": "את טעם הדמוקרטיה יש לבקש בתורת ההסכם ופשרה".
כבר מגיל צעיר, עוד בברית המועצות, הייתי פעילה חברתית ומנהיגה בכיתה. נבחרתי שנה אחר שנה ליושבת-ראש ועד הכיתה. בגיל 12 נחשפתי בפעם הראשונה לאנטישמיות בבית הספר ונשבעתי לעצמי: ילדיי לא יתביישו בלאום שלהם. לא היה פשוט להיות יהודי ולשמור על הזהות היהודית בתנאי המשטר הקומוניסטי. תמיד נתנו לנו להרגיש שאנחנו, היהודים, זרים במדינה שנולדנו בה. האנטישמיות העממית דחפה את היהודים לשני כיוונים: או להתבולל לגמרי או להתחזק בלאומיות היהודית. אני גדלתי בבית יהודי חילוני שבו בשבוע של פסח מצה הוחבאה בתוך מזוודה מיוחדת מתחת למיטה. לא ידעתי מה המשמעות של מצה, לא חגגנו סדר פסח ולא שמעתי כלל על יציאת מצרים, אבל סבתא לימדה אותי כמה מילים וביטויים ביידיש.
לאחר התפרקותה של ברית המועצות עלה גל של התעוררות לאומית. התגברה גאווה לאומית בקרב העמים השונים במדינות המעצמה הסובייטית לעבר, וביניהן התחזקה גם הלאומיות היהודית והכרה במדינת ישראל. כך נחשפתי לראשונה ליהדות ולישראל.
בגיל 17, בשנת 1993, עליתי ארצה יחד עם בני נוער כמוני מכל רחבי חבר המדינות. הגענו לפנימיית אורים בקריית טבעון במסגרת התוכנית "עלייה 16" של הסוכנות היהודית, שכעבור שנה התמזגה עם התוכנית נעל"ה הידועה לכולם. תוכנית נעל"ה, נוער עולה לפני הורים, התקדמה מאז מאוד והתרחבה לכל העולם היהודי והביאה עד כה לישראל 19,000 תלמידות ותלמידים. הגדולים והבוגרים של התוכנית עכשיו בני גילי, בני גילי, בערך והם כבר הקימו את המשפחות שלהם בארץ, מעורים היטב בחברה הישראלית, בצבא, ברפואה, במוסדות להשכלה גבוהה, בתעסוקה ובעולם ההייטק.
כבוגרת התוכנית קיבלתי על עצמי גם לייצג את תוכנית נעל"ה בכנסת ולעזור ככל יכולתי לקידומה ולפיתוחה. אני מקווה שכל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרד החינוך, עושים הכל כדי שכל תלמידי נעל"ה, הוותיקים והחדשים, יגיעו לתוכנית ויצליחו להיכנס לארץ גם בזמן הקורונה, בתחילת שנת הלימודים הקרובה - וזו תהיה שנה מיוחדת, ובה נציין 30 שנה לתוכנית נעל"ה.
עליתי ארצה ללא משפחה במסגרת התוכנית של עליית הנוער בגיל שבני נוער עדיין מחפשים את זהותם. רציתי מאוד להשתלב בחברה הישראלית. התחושה שגם בישראל אני זרה לא עזבה אותי במשך תקופה. לא הבנתי את הבדיחות, את ההומור, ובכלל היה לי קשה להתחבר לתרבות בארץ ולא הרגשתי שייכות וביטחון. ואז התחלתי להתעניין בהיסטוריה של עם ישראל וביהדות, והתחביב שלי מהר מאוד הפך למקצוע. עשיתי תואר ראשון ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה. שאפתי לחלוק את הידע שלי עם אחרים. פעלתי בעמותות ובמועדוני עולים והעברתי הרצאות בנושאי תולדות ישראל ומורשת.
שנים עסקתי בחינוך בלתי פורמלי, גם במסגרת מלי"ץ - מכונים לחינוך יהודי ציוני, גם במכון ללימודי יהדות וגם בסוכנות היהודית. אני מרגישה שליחות לפתוח את הדלת לעולם היהודי לעולים החדשים אשר מגיעים מהתפוצות, וזאת הסיבה שבמשך 13 השנים האחרונות בכל ליל סדר אני מגיעה יחד עם משפחתי היקרה למרכז הקליטה בכרמיאל להנחות את סדר פסח. יחד עם העולים שנמצאים חודשים ספורים בארץ אנחנו קוראים את ההגדה, מברכים, שרים משירי חג החרות. זהו סוג של תיקון של החוויה השלילית שהייתה לי בפסח הראשון שלי בארץ, שבו אני הרגשתי זרה, לא שייכת, ורק בגלל שהסדר נערך בשפה העברית ללא שום הסבר או תרגום.
ההתנדבות והעבודה בקהילה לאורך שנים הפכה אותי מעולה חדשה לפעילה חברתית ישראלית. תמיד, במקביל לעבודה העיקרית שלי, למדתי משהו חדש, והשתתפתי, יזמתי והובלתי תוכניות ופרויקטים למען הציבור, וביניהם גם הקמת מערך מתנדבים למען קשישים בודדים וניצולי השואה בעיר שלי, בכרמיאל. למדתי הרבה במהלך 28 השנים שלי בארץ, ועד עכשיו איני עוצרת. סיימתי קורסים רבים, הכשרה בתחומים שונים, וביניהם גם המדרשה לפוליטיקה של עמותת כ"ן - כוח נשים, עמותה שמעצימה את הנשים ומכשירה אותן לתעסוקה בתפקידים בכירים ובפוליטיקה. במהלך השתתפותי בקורס הפכתי מפעילה חברתית לדמות פוליטית. בסיום הקורס, ב-2018, בבחירות לרשויות המקומיות נבחרתי והתמניתי לתפקיד של סגנית וממלאת-מקום ראש עיריית כרמיאל.
וכעת יש לי הזכות והכבוד לעמוד כאן על הבמה. יש שני תחומים עיקריים שארצה לעסוק בהם בכנסת: אחד מהם - צמצום פערים בבריאות בין הפריפריה למרכז הארץ. הידעתם שתושבי הפריפריה הולכים לעולמם 12 שנים לפני אזרחים שמתגוררים במרכז הארץ? הידעתם שתושבי כרמיאל שעברו אירוע לב במקרים רבים מוותרים על השיקום, שיקום לב, אשר מגיע להם בסל הבריאות? אני אסביר לכם מדוע: השירות ניתן בבתי חולים עם מחלקה קרדיולוגית בלבד והחולה לא יכול לנהוג לבד כדי להגיע לטיפול, הוא חייב שמישהו יסיע אותו למרכז הרפואי, והנסיעה ברכב פרטי תימשך 40-50 דקות. אבל יש עשרות אנשים שהם בודדים ויצטרכו לנסוע לשיקום בתחבורה ציבורית לבד, הנסיעה תימשך שעה, שעה וחצי, והם ישקלו אם בכלל כדאי להגיע ולסבול כל הדרך או לוותר לגמרי.
אתם יודעים מה זמן ההמתנה לתור אצל רופא מומחה כירורג? בקופת חולים בפריפריה הממוצע הוא חודש ימים. בבתי חולים ממתינים לניתוחים אלקטיביים כשנה, שנה ומעלה. מה יכול לקרות לבן אדם, לילד, במהלך חודש ויותר כאשר נדרשת התערבות רפואית? חובה למצוא פתרונות תקציביים להוספת תקנים ברפואה ובסיעוד, להקמת מרכזים רפואיים, בתי חולים, עם מגוון שירותים רפואיים בפריפריה.
התחום השני שאעסוק בו - סיוע בקליטת עולים חדשים, בדגש על אינטגרציה תעסוקתית בארץ. אנחנו מכירים אלפי אנשים משכילים, אקדמאים, מומחים, שנאלצים לעבוד כפועלי ייצור ועובדי משק משום שנתקלו במחסומים ביורוקרטיים למיניהם. כמה תועלת למדינה ולחברה הישראלית יכול להביא מהנדס חשמל? כמה ילדים יכולה להציל רופאה מומחית לנירולוגיה ילדים? אבל לוקח שלוש-חמש שנים עד שהם עוברים את תהליכי הקליטה המקצועית שלהם בארץ. אני מדברת גם על תהליך אישורי השכלה ורישיונות וגם על מקומות לסטאז', שהוא שלב הכרחי בקבלת תואר מומחה בארץ. אני יכולה להביא מאות דוגמאות מהשטח, גם מהמבט של העולים וגם מהמבט של הצד קולט העלייה. אני בטוחה שאתרום מהניסיון והידע שלי בתחומים האלה.
אני אסירת תודה להורים היקרים שלי על התמיכה לאורך כל הדרך עד הלום. האמנתם בי, עודדתם אותי, טיפלתם, טיפלתם בבני היחיד והמיוחד, וליבי היה שלם ורגוע כי סמכתי עליכם, ידעתי שתמיר שלי בידיים טובות. יכולתי להשקיע זמן וכוחות בעבודה ובלימודים. נתתם לי גב, בסיס חזק להשכלה, חינוך וערכים. אני השילוב של שניכם, אימא ואבא יקרים.
אני רוצה להודות לשר התיירות יואל רזבוזוב. בשנת 2015 גייסת אותי ליש עתיד, הצעת לעבוד ביחד, ליווית אותי ותמכת בי לאורך כל השנים האלה עד עצם היום הזה, והינה, אני חברת כנסת. תודה רבה, קוסטה. כעת אני עומדת כאן, במקום שבו מקבלים החלטות על ההווה ועל העתיד של מדינת ישראל. אני מתחייבת לשרת את המדינה נאמנה ולפעול למען אזרחיה בשקיפות ובאהבה. תודה רבה.
