X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עליי להתכונן לאותו רגע בו תעמוד פה, בתוך גבולות הארץ, מצפה לרגע בו ניפגש אחרי שש השנים וכשתשאל: איה היא? - יענוך בקיצור: אין, איננה!
▪  ▪  ▪
חנה וגיורא 1924 [צילום: ארכיון חנה סנש, הספרייה הלאומית]
מכתב מרגש [צילום: בית מכירות]

מכתב מרגש של חנה סנש לאחיה גיורא נשלח יומיים לפני יציאתה לשליחות ההצלה באירופה. במכתב היא מתארת את תחושותיה ביחס לשליחות ואת ספקותיה לגבי צורת החיים הקיבוצית. זה היה מכתבה האחרון. המכתב נכתב בחיפה, בתאריך 25.12.1943
גיורא יקירי,
יש מכתבים הנכתבים לא על-מנת להישלח. מכתבים, שמוכרחים לכתוב אותם, מבלי לשאול: האם יגיעו לתעודתם או לא?
מחרתיים אני מתחילה במשהו חדש. אולי אווילי, אולי דמיוני, אולי מסוכן, אולי אחד ממאה, אולי אחד מאלף ישלם בחייו. אולי בפחות מהחיים, אולי ביותר. אל תשאל מה, פעם תדע מה העניין.
גיורא יקירי, עליי להסביר לך משהו, להצטדק. עליי להתכונן לאותו רגע בו תעמוד פה, בתוך גבולות הארץ, מצפה לרגע בו ניפגש אחרי שש השנים וכשתשאל: איה היא? - יענוך בקיצור: אַין, איננה!
האם תבין? האם תאמין שיותר מרצון להרפתקה, יותר מרומנטיקה ילדותית הביאוני עד הלום? האם תבין, תרגיש, שלא יכולתי לעשות אחרת, שכך מוכרחה הייתי לעשות?
ישנם מאורעות, שלאורם חיי האדם מאבדים את ערכם; האדם נהפך לצעצוע מחוסר-ערך, או שעולה התביעה: מוכרחים לעשות משהו, אפילו במחיר החיים.
ירֵאה אני, כי למשפטים ריקים נהפכות ההרגשות שכה שרפוני, בהתעטפן במלים. לא אדע אם תחוש מאחוריהן את הלבטים, את הספקות ולאחר כל משבר - את ההחלטה המחודשת.
קשה לי כה בודדה אני. לו היה לי מישהו שיכולתי לדבר איתו בגלוי ובפשטות, אילולא היה כל המשא רובץ עליי בלבד, אילו יכולתי לדבר אתך... אם יש מישהו שמסוגל להבין אותי - הרי זה אתה. אמנם, מי יודע... שש שנים - זמן כה ארוך. אך די לי על עצמי - אולי יותר מדי. רוצה אני לומר לך מלים מספר על המולדת החדשה, על החיים החדשים - כפי שאני רואה אותם. אין כוונתי להשפיע עליך. בעיניך תראה מה היא הארץ. אני רוצה לתאר, כיצד אני רואה אותה.
לראשונה - אני אוהבת אותה. אני אוהבת אותה. אני אוהבת את נופיה הרבים, את האקלים המגוון, את שלל צבעי חייה; אוהבת בה את החדש והעתיק, אוהבת אותה, כי שלנו היא! לא, עדיין לא שלנו. אך לעצמנו ובמעמקי ישותנו נחוש כי שלנו היא.
שנית - מוקירה אותה. לא את הכול. אך מכבדת ומוקירה את האנשים המאמינים במשהו, הנכונים בשם היקר להם להילחם במציאות היומיומית; מכבדת את אלה החיים את חייהם לא רק בעד רגע אחד, בעד לירָה אחת. ופה ישנם כאלה יותר מאשר בכל מקום אחר.
ולבסוף, אני מאמינה כי זהו הפתרון היחידי לנו, לכן אינני מפקפקת אף רגע בעתידה, למרות הקשיים והמוקשים הצפויים בדרכנו.
ואשר לקיבוץ - איני חושבת כי הוא מושלם. בוודאי עוד יעבור הרבה שלבי-התפתחות; אך אין ספק שלפי התנאים של היום, זוהי הצורה המתאימה ביותר להגשמת שאיפותינו, ההולמת ביותר להשקפותינו.
יש צורך באנשים עזי-נפש, משוחררים ממשפטים קדומים. אנשים שיכולים ורוצים לחשוב בראשיהם-הם ואינם עבדים מיכניים למחשבות קפואות. וזה - הקשה ביותר קל לחצוב חוק לאדם: חיֵה לפיו. יותר קשה לחיות בדפוסי חיים חצובים. אך הקשה ביותר [הוא] לפלס דרכי חיים לעצמנו, אגב ביקורת עצמית מתמדת. נראה לי, שזוהי הדרך המוסרית היחידה לקבוע חוק לאדם. ורק בדרך זו יש ואפשר לבנות חיים חדשים, חיים שלמים.
לעתים אני שואלת את עצמי: מה יהא עתיד הקיבוץ, כשיפוג קסם הבניין, לאחר הלבטים וההיאבקות לחיים חדשים, כשהחיים יהיו שלווים, מאורגנים, תוכניתיים? מה יניע את האיש ומה ימלא תוכן את החיים? - אין תשובה בפי. אך החזון הזה כה רחוק עוד - וכדאי לחשוב על דברים אקטואליים יותר.
אל לך לחשוב שאני רואה כל דבר כי ורוד הוא. אמונתי נובעת מתוך תנאים פנימיים, ואינה תוצאה של מציאות קיימת. אני מבחינה היטב בקשיים הפנימיים והחיצוניים כאחד. אך רואה אני גם את הצדדים החיוביים - וכפי שאמרתי: זו הדרך ואחרת איִן.
לא כתבתי לך על מה שמעסיק אותי הרבה: אמא! איני יכולה לכתוב עליה. דיִי במכתב הזה. מקווה אני, כי לא יגיע לידיך; ואם כן, הרי רק לאחר שניפגש. ואם בכל זאת אחרת יהיה - באהבה ללא גבול. אחותך.

[צילום: בית מכירות]
תאריך:  21/07/2021   |   עודכן:  21/07/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 חנה סנש
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתן קלינסקי
ההתרחשויות הקשות הפוקדות את העם היהודי במלחמת העולם השנייה מניעים את חנה סנש בשנת 1943 להתנדב לצבא הבריטי    היא התגייסה ליחידה נבחרת של צנחנים, שהמטרה אשר הוצבה בפניה הייתה לצנוח מאחורי קווי האויב של צבא גרמניה הנאצית
צבי גיל
פתאום דמוקרטיה עליך - מדינה יהודית, וביבי באופוזיציה    ככה אי-אפשר להלחם בקורונה    גם ערוצי המדיה הורידו את הקורונה מדרוג הרייטינג שלהם
עמנואל איפרגן
שבכל מחלוקת שיש לגבי שימושים של השטח המשותף, הולכים בתר הרוב, וזהו יסוד גדול בכל התורה כולה דאחרי רבים להטות
יעקב קורי
יש לנו שני עמים אמיצים - היהודים והערבים ויכול היה להיות שלום מעולה ותמידי פה, אלמלי הנהגות מתלהמות, אלמלי כמה רודפי שלום קיצונים ו"אמיצים"
דן מרגלית
זה דפוס קבוע של פעילות אנטישמית    ראשיה קובעים להם יעדים מצומצמים ותוקפים אותם, ואחרים מאמינים כי הזדון לא יגיע עדיהם    עד שהוא מגיע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il