סכנה לשלטון החוק וקץ הדמוקרטיה

כבר למעלה מחודשיים אין נשמעים קולות השבר והנהי, אין נישאים דגלי האימה מקץ הדמוקרטיה ונס הזעם של הסכנה לשלטון החוק, ואין מאמרי פרשנות על אירן זה כאן וארדואן זה פה וקוריאה הצפונית ביניהם. מאז הרכבת הממשלה שופטי בית המשפט העליון מוגנים, משטרות הדמוקרטיה סוככות עליהן, קול הרעם דמם, לא עוד בית המשפט העליון בסכנה מפני הילידים שאחזו עד לא מכבר בהגה השלטון. זאת על-אף שהממשלה החדשה, ממשלת הריפוי, האיחוי, השינוי, ממשלת נופת צופים ודבש ניגר, עסוקה באופן גלוי בהחלת דיקטטורה של מחשבות, רעיונות ובעיקר מעשים. 'שומרי החותם של הצדק והמוסר האנושי לדורותיהם', יכולים לרמוס ברגל גסה ואנטי דמוקרטית בעליל את האופוזיציה, למנוע מהם חלוקה שיוונית ואין מוחה, אין מניף דגל שחור, אין מצפצף. חוק שהוא חרפה, לא פחות, 'חוק הליכוד', שיזמה הקואליציה ומהותו אישור פיצול של ארבעה חברי כנסת אשר יוכלו לערוק למפלגה אחרת. זהו פאר החקיקה. עידוד עריקים וגנבי קולות אשר ימכרו את האידאולוגיה ואת קולות בוחריהם. כלנתריזם בתפארתו. חוק שהוא פאר המוסר, פאר הדמוקרטיה, חרפה על ראש מחוקקיו. הקואליציה באופן דרקוני מחליטה למנוע קידום הצעות חוק פרטיות כדי למנוע מבוכה משמיניית הראשים המרכיבים אותה. חוק הפחד מפני בנימין נתניהו, האיש שגם בשבתו באופוזיציה נתחוור כי הוא עדיין עדיף על רוב אזרחי מדינת ישראל ונמצא כמי שראוי להנהיג את העם על-פי הסקר האחרון של ערוץ 12.

מוקדי כוח

זהו חוק המונע מראש הממשלה לשעבר להתמודד לכנסת הבאה ובכך להכניס אצבע דיקטטורית לעיניהם של למעלה משני מיליון אזרחי ישראל החפצים בבחירתו של נתניהו באופן דמוקרטי. באשפת הממשלה החדשה שלל חוקים 'דמוקרטיים' נוספים. הפלא השני, אחר הפלא הראשון של האלם אשר אחז בטהרנים, בנוטרי הדמוקרטיה, בחרדים לשלטון החוק, בתקשורת, באקדמיה ובבתי המשפט, הוא שתיקת העם. מאות אלפי בוחרי הליכוד ומאות אלפי בוחרי מפלגות הימין אינם יוצאים לרחובות למחאות לגיטימיות, לזעוק על מות הדמוקרטיה באור יום בטבורה של עיר. האם אחזם הייאוש? האם חשים כי הימין ויתר על האידאולוגיה בראותם את המנדטים אשר בזכותם הוקמה הממשלה החדשה? השמאל הרדיקלי והקיצוני הוכיח כי בהתמדה, בעקשנות, באלימות מילולית קשה, בסגנון ביבים הוא הצליח לחולל שינוי, הצליח לשנות תודעה בעזרת סייעניו ושותפיו במוקדי הכוח. האם הימין אשר ראה את הקיצוניות המסוכנת והמדאיגה הזאת אשר עד היום טרם ברור מי מממניה, מי מוביליה, הפנים מסרב להתנהג באופן הקיצוני והמחפיר הזה? במדינה דמוקרטית, עם ממשלה נבחרת כמו הממשלה הנוכחית, גם אם לא מסכימים לדרכה ולאופן התנהלותה, החוק הראשון שהיה צריך לעבור הוא: "חוק המפלגה הדמוקרטית", קרי, בחירות דמוקרטיות במפלגות המנהיג הכל יכול, ביש עתיד, בכחול לבן, בימינה, בישראל ביתנו, ברע"ם, בתקווה חדשה.