הקונגרס האמריקני צפוי לאשר השקעה של טריליון דולר בתשתיות במדינה, לאחר שהדמוקרטים והרפובליקנים בסנאט הגיעו (יום ה', 29.7.21) להסכמה על תוכנית זו. מדובר באחד היעדים הכלכליים המרכזיים של הנשיא ג'ו ביידן, וההסכמה מגיעה לאחר חודשים של מו"מ וכאשר נדמה היה שהשיחות קורסות בשל מחלוקות על פרטי התוכנית ואופן מימונה. מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, צ'אק שומר, מקווה לאשר סופית את התוכנית עוד לפני הפגרה המתחילה בחודש הבא.
אישורו של הסנאט הוא שהיה אבן הנגף בדרך לאישור התוכנית. לדמוקרטים אומנם יש בו רוב (בזכות הקול המכריע של סגנית הנשיא, קאמלה האריס), אך הרפובליקנים יכלו לטרפד את התוכנית באמצעות פיליבסטר - שלביטולו יש צורך ב-60 סנאטורים. הרפובליקנים העבירו חלק מההשקעות בתשתיות להצעת תקציב 2021/22, המצריכה 50 קולות בלבד, אך חלקים משמעותיים אינם יכולים להוות חלק מן התקציב - ולכן נדרשה פשרה בין הסיעות.
הפשרה הושגה לאחר שעשרה סנאטורים משתי הסיעות הגיעו להסכמה על פרטי התוכנית, ושעות אחדות לאחר מכן אישר אותה הסנאט בקריאה טרומית ברוב של 67 מול 32. בין 17 הרפובליקנים שתמכו בתוכנית מצוי מנהיג המיעוט, מיץ' מקונל. בבית הנבחרים יש לדמוקרטים רוב דחוק, אשר יספיק לאישור התוכנית ברוב הרגיל הדרוש לכך. התוכנית מתמקדת בשיפוץ נרחב של תשתיות פיזיות ישנות וקורסות - כבישים, גשרים, מסילות ברזל - ובהרחבה של פריסת האינטרנט (בחלק מאיזורי ארה"ב עדיין אין אינטרנט מהיר).
תוכניתו המקורית של ביידן הייתה להשקיע 2 טריליון דולר בתשתיות וביצירת מקומות עבודה, והוא הציע לממן אותה בעיקר באמצעות העלאת נטל המס על השכבות העליונות ועל החברות - צעד שהרפובליקנים מתנגדים לו בתוקף. כאמור, הממשל העביר חלק מן התוכנית לתוך התקציב, ואילו לגבי היתרה היה ביידן מוכן להתפשר הן בנוגע לצד ההוצאות והן בנוגע לצד ההכנסות. ביידן, שכיהן למעלה משלושה עשורים בסנאט ונודע בנכונותו לשתף פעולה עם הרפובליקנים, אמר לכל אורך הדרך שהוא מעדיף הסכמות - בתנאי שיוכל לקדם את עיקרי מדיניותו.
הפשרה הנוכחית עדיין מצריכה עבודה רבה על פרטי ההשקעות ועל מקורות המימון, כאשר מחוקקים רבים ירצו להוסיף תוכניות משלהם - ולצד זאת יש להימנע מהגדלת הגרעון התקציבי, שכבר מגיע לסכום שיא של 2 טריליון דולר בשל השפעות הקורונה. עם זאת, כמה מראשי הסנאטורים שניהלו את המו"מ הביעו אופטימיות לגבי השלמת כל פרטי התוכנית והעברתה בשני בתי הקונגרס.
כמחצית מן התוכנית היא למעשה תוכניות שכבר אושרו אך טרם בוצעו, ורק מחציתה היא השקעות חדשות שאת חלקן צריך הקונגרס לחזור ולאשר מדי מספר שנים. בין הסעיפים המרכזיים בתוכנית: 40 מיליארד דולר לתיקון גשרים, 38 מיליארד דולר למודרניזציה של מערכות האוטובוסים, 55 מיליארד דולר לתשתיות מים (הממשל אומר שכל צינור דולף יוחלף), 65 מיליארד דולר בפס אינטרנט רחב באיזורים הכפריים וסכום שטרם נקבע לשיפוץ נמלי תעופה, נמלי ים ונתיבי תעבורה ימיים.
חלק מן ההשקעות החדשות מיועדות להתמודדות עם שינויי האקלים - הנושא מספר אחת על סדר יומו ארוך הטווח של ביידן (הקורונה היא הנושא הראשון בטווח המיידי). 7.5 מיליארד דולר יושקעו בהקמת רשת כלל-ארצית ראשונה מסוגה של עמדות טעינה לרכב חשמלי, 73 מיליארד דולר למודרניזציה של רשת החשמל, 21 מיליארד דולר להתמודד עם זיהום האוויר ומיליארדי דולרים להשקעה באוטובוסים חשמליים.
המחוקקים העומדים מאחורי הפשרה טוענים, כי התוכנית לא תגדיל את הגרעון אלא בסופו של יום תממן את עצמה, באמצעות הרחבת הפעילות הכלכלית - אשר מצידה תגדיל את ההכנסות ממיסים. מקור מימון נוסף יהיה חיסכון בהוצאות פדרליות אחרות, כגון הורדת מחירי התרופות שהממשל רוכש והפסקת תוכניות סיוע לקורונה. הבית הלבן גם מצפה להכנסות נוספות מהגברת הפיקוח למניעת הונאות בתשלום דמי אבטלה וממיסוי הפעילות במטבעות קריפטו. הממשל ויתר על העלאת המיסים לעשירים וחברות, ולכן לא ברור האם אכן לא יהיה צורך בהגדלת הגרעון כדי לממן את ההשקעות.
