עוצמה מוסרית

המשורר נתן אלתרמן, שביראת כבוד ובהערצה אלוהית כתב על נעורים עבריים, שדמם הוא "מַגַּשׁ הַכֶּסֶף, שֶׁעָלָיו נִתְּנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים", ידע גם לעלות על הכתב ביקורת נוקבת וזאת בכאב ובייסורי נפש לנוכח מפגש עם מעשים, שאסור היה לעשותם באותה מלחמה קשה. מלחמה שהביאה כאב ושכול אל למעלה מששת אלפים בתים יהודיים ולעוד אלפי בתים ערביים. המשורר נתן אלתרמן, שביראת כבוד ובהערצה כתב על נערים ועל נערות עבריות "לוֹבְשֵׁי חוֹל וְחָגוֹר וְכִבְדֵי נַעֲלַים... עֲיֵפים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגּוֹעַ וְנוֹטְפִים טְלָלֵי נְעוּרִים", ידע גם לבקר בכאב ולהביע בהתייסרות נפשית כבדה את הסתייגויותיו מגילויים נפשעים, שאסור היה לאפשר את קיומם, כי הם פגעו בדמות העוצמה המוסרית שלנו כעם. גישה זו נפגוש במיוחד בשיר "עַל זֹאת", שנכתב אלתרמן בטור השביעי בעיתון "דבר" ב-19.11.1948 בימי מבצע "דני", מבצע בו התרחשו גילויי גירוש המוני בלתי מוצדק של ערבים כולל נשים, זקנים וילדים מהעיר לוד. מול ביטויי הערצה להירואיות של הנעורים העבריים בשיר "מַגַּשׁ הַכֶּסֶף", אנחנו פוגשים בשיר "עַל זֹאת" שיר ביקורתי ואנטי-הירואי לחלוטין. בכאב רב מתרכז המשורר בפשעי מלחמה, שבוצעו על-ידי צעירים יהודים במבצע "דני" בעיר לוד - "עֵת חָצָה עַל הַגִּ'יפּ אֶת הָעִיר הַכְּבוּשָׁה נַעַר עַז וְחָמוּשׁ... נַעַר כְּפִיר וּבָרְחוֹב הַמְדֻבָּר אִישׁ זָקֵן וְאִשָּה נִלְחֲצוּ מִפָּנָיו אֶל הַקִּיר וְהַנַּעַר חִִיֵֵּּך בְּשִׁנֵּי חָלָב: אֲנַסֶּה הַמִּקְלָע... וְנִסָּה. רָק הֵלִיט הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו... וְדָמוֹ אֶל הַכֹּתֶל כֻּסָּה." ניסוי כלים, שמסתיים בכך שערבי זקן מליט פניו בידיו... ודמו את הקיר כיסה. זה פשע מלחמה, אותו מוקיע באומץ לב הראוי להערכה, המשורר נתן אלתרמן. המשורר נתן אלתרמן, ששר שיר הלל לנעורים העבריים, שבדמם הניחו את מגש הכסף, עליו הוקמה מדינת היהודים, אותו משורר אינו נרתע במידה רבה של כאב והתייסרות נפש להתריס נגד מעשה של ניסיון כלים טעון בכדורי אש בידי נער עברי, שהסתיים בכך שדמו של זקן ערבי - "וְדָמוֹ אֶל הַכֹּתֶל כֻּסָּה". אני מוצא לנכון לשבח את נתן אלתרמן, שהיה המשורר היחידי בשנת 1949, שיצא להגנתו של חבר הכנסת הערבי, הקומוניסט תופיק טובי. צר לי, שלא קמו כיום, בשנת 2021, אלתרמנים כדי להגן על סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, מפני התקפות בשפה עברית מובסת ומבוישת.