לקראת הנהירה חסרת ההיגיון לאומן, בימי קורונה ולאחר סדרת אסונות שאירעו בהתכנסויות סביב קברי הנקראים צדיקים, חייבת לקום זעקת הצילו!.
המגיה והכשפים מעמידים שאלה נוקבת ביהדות, אודות מעמדם של ידוענים, מכשפים ולהבדיל (1,000 הבדלות) קברי צדיקים. האדם היהודי המאמין עומד בפני דילמה גדולה באין יכולתו לחוש ולהתקרב אל אלוהיו משאת נפשו, מחפש ואינו מוצא. החסר האין סופי הזה באי הכרת האל מוביל את האדם לחיפוש קשר ומתווך אל הנסתר.
אל החוסר והערגה הללו חדרו אנשי המגיה, המכשפים ואחרים המנצלים את הצורך הזה למכור אשליות ולעשות הון לעצמם. החוסר והרעב הזה גם הצמיחו ערוץ נוסף פחות נצלני אבל ממכר ומייצר תלות (עד אובדן האישיות) - הלא הוא "קברי הצדיקים".
הנושא הזה "מטופל" לא מעט בספרות היהודית (בתלמוד במדרש ובאגדה). מרביתם של הדעות שוללות את השימוש והקירבה אליהם, אך בד-בבד ערים הם לשימוש הרב בהם. אחת העדויות רבת המשמעות היא, פנייתו של שאול המלך אל בעלת האוב: שאול הולך אליה במר ייאושו, לאחר שניסה כל דרך אחרת של קשר, "וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹומוֹת, גַּם בָּאוּרִים, גַּם בַּנְּבִיאִים". משהו עמוק בטבע האדם זועק לקשר עם הנשגב והנסתר. שאול המלך ככל אדם מנסה לדרוש א-לוהים, אך בצר לו ובאין מענה מגשש לפחות אחר נציגיו או תחליפיו או מתחזיו, מי שיוכל להציע קריאת כיוון.
הפרשה השבוע, פרשת קדושים, מתריעה ומזהירה אותנו מפני הפנייה והשימוש במנחשים ובעלי אוב מכל סוג שהוא: "לא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלוקיך".
אנו מצווים להיות "תמים עם ה' אלוקיך". למילה תמים משמעות כפולה: תמים - שלם ותמים - פשוט. לא לדרוש בנשגב ממך, במה שאין לך כל יכולת להשיגו. למעשה יש כאן מסר יהודי אוניברסלי מופלא. הסתפקות במה שיש, במה שמושג, שהוא שלימות. אין באדם פגם בגלל שאינו משיג הכל (תם: לפי מילון אבן שושן, הוא "פשטן מופלג, חסר ערמומיות, נאיבי... פלוני תם ובלתי בקי בהוויות העולם". הגדרה נוספת שלו למילה 'תם', ולפיה התם הוא השלם).
הפסוק בפרשה מסיים את הזהרתו במילים "ודורש אל המתים", אל המתים על מעמדם ותוארם לפני מותם. כך פסק הרמב"ם שאין לעשות נפש (מצבה) לצדיקים, כי דבריהם הם זיכרונם. זוהי תובנה עמוקה שרוחו של אדם (לא קברו ולא שלדו) נשארת בעולם בזכות תורתו, וכאשר לומדים מדבריו מחיים אותו וכאילו "שפתותיו דובבות בקבר". כאן המקום להזכיר כי אלוקים קבר את משה רבנו והעלים את קברו כדי שלא יהפוך אתר עלייה לרגל ולעבודת אללים
ניתן לקבוע ברמה של ודאות כי אין שום מצווה ולא כבוד לצדיקים לא בהשתטחות ולא בהדלקה כלל, ובפרט לטרוח ולנוע מעיר לעיר ולהוציא הוצאות על זה... ואם היה נותן מחיר ההוצאות והשמנים לעניים, היה מרוויח שכר טוב ממקור הטוב באמת.
