מן היום בו הופיע דיוקנה של הפרופסור עדית מטות בטלוויזיה היה ברור כי הציבור הרחב ישמע אותה במינון נמוך ויראה אותה במשורה. מפני שהפרופסור להרדמה מ"איכילוב", שיש לה מומחיות בנושאים של רפואת הריאות, השמיעה קול שלא עלה בקנה אחד עם מקהלת התבהלה על שם ההיסטריה מיסודה של מחלת הקורונה.
גם הלילה בראיון קצרצר עם דני קושמרו בערוץ-12 היא עמדה על דעתה בניגוד לכל תותחי משרד הבריאות ותומכיהם בעלי האינטרסים הפוליטיים. הקורונה היא מחלה, אמרה, לא גל. מחלה היא מחלה וגל הוא גל.
כולם מתרוצצים להבהיל. היא אמרה דברי טעם: אין קריסה ואי ספיקה של בתי החולים; חמישה מונשמים ואקמו ב"איכלוב"; במקום להפחיד ולהפחיד ולהפחיד - לכו להתחסן ויימנע הסגר שהוא כה מיותר. צדה את לבי גם הערתה בשבח הממשלה הנורמיטיבית: נפתלי בנט וניצן הורוביץ הובילו מהלך נבון של קבלת חיסון שלישי בלי להמתין לפרוצדורה מסורבלת מכל העולם.
סגר מונע מחלות? לא, אמרה הפרופסור מטות נחרצות, ממש לא. ברגע שהוא נסגר מתחדשת התחלואה. אין תועלת בסגר. את נזקו למד הציבור להכיר בימי התזזית של הממשלה הקודמת, שנשענה על פרופסורים תקיפים ושופרות עיתונאיים.
אך הגיע רגע קריטי. מיליון ישראלים מסרבים להתחסן. אני מכיר בזכותם לעשות כן. אך זכותנו גם לחשוב כי בעשותם כן הם מסכנים אותנו. ההיסטוריה תוכיח מי צדק. זכותם של מתנגדי החיסון עומדת להם, אך זכותנו למנוע בעדם מלבוא בקרבנו איתנה לא פחות.
אפשר להבין לליבם של מנהלי עסקים ובעלי חנויות ונהגי מוניות, שיאמרו מעתה ואילך למתנגדי החיסון כי אין ברירה אלא שימשיכו את דרכם בריחוק מרוב הציבור. לטובת שני הצדדים, ובלי חמת זעם.
