בארה"ב מתחיל מסע הבחירות לנשיאות זמן קצר לאחר בחירות האמצע. בגרמניה, לעומת זאת, היה קשה ברוב השנה האחרונה להרגיש שאחת ממערכות הבחירות החשובות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה תגיע לשיאה ב-26 בספטמבר. רק בתחילת אוגוסט הופיעו בברלין הכרזות הראשונות ובהן תמונותיהם של שלושת המתמודדים העיקריים להחלפתה של אנגלה מרקל בלשכת הקנצלר אחרי 16 שנים רצופות.
עד לשטפונות הקטלניים ברחבי גרמניה באמצע יולי, ההנחה המקובלת הייתה שהמנצח יהיה ארמין לאשט, המחליף את מרקל כמועמד המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. אבל לאשט הוא גם ראש ממשלת צפון הריין וסטפליה, שנפגעה בצורה קשה במיוחד, וטיפולו במשבר ספג ביקורת. הוא ביטל את כל אירועי הבחירות כדי להתמקד בשטפונות. אקונומיסט אומר כי כעת המרוץ הרבה יותר צמוד.
אולַף שוֹלץ, מועמד המפלגה הסוציא-דמוקרטית, צובר תאוצה וסקר אחרון מצביע על כך ש-27% היו מצביעים בעדו אילו הבחירות היו אישיות. אנאלנה ברבוק, מנהיגת הירוקים, קיבלה 13%, ואילו לאשט קיבל 14%. עוד 36% אמרו שלא היו תומכים באיש מבין השלושה. הצלחתו של שולץ מציבה לראשונה חלופה אמיתית לנוצרים-דמוקרטים.
שיטת הבחירות בגרמניה היא ייחודית. הבוחרים מצביעים פעמיים. האחת: לחבר הפרלמנט המקומי, בערך אחד לכל 250,000 איש. מירוצים אלו מוכרעים ברוב יחסי והמנצח מקבל מושב בבונדסטג. השנייה: למפלגה, וזו קובעת את חלוקת המושבים היחסית בבונדסטג. סיכוייהם של המועמדים לראשות הממשלה תלויים כמובן בתוצאות הבחירות לבונדסטג, במיוחד בפתק המפלגתי. רוב הסקרים, כמו גם המודל של אקונומיסט, צופים שהנוצרים-דמוקרטים ינצחו, והסוציאל-דמוקרטים והירוקים יהיו צמודים במקומות השני והשלישי.
לאחר שהמושבים מחולקים, מתחיל המו"מ הקואליציוני. המודל של אקונומיסט (נכון ל-10 באוגוסט) מעלה, כי הקואליציה הסבירה ביותר היא של הנוצרים-דמוקרטים, הירוקים והמפלגה הדמוקרטית החופשית. קואליציה זו מכונה "ג'מייקה", שכן דגלי המפלגות יחדיו זהים לזה של מדינה זו. הנוצרים-דמוקרטים והירוקים עשויים גם להקים ממשלה לבדם, אם יקבלו מספיק מושבים. הסיכוי הטוב ביותר של שולץ הוא בקואליציה של הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והמפלגה הדמוקרטית, אם כי ברבוק יכולה לטעון שהיא הזכאית להוביל אותה.
פרשנים רבים סבורים, כי הירוקים והנוצרים-דמוקרטים בחרו את המועמדים הלא-מתאימים. האמנם? "כן ולא", משיב אולַף בוהנקה מחברת הייעוץ הפוליטית רסמוסן גלובל. לדעתו, הנוצרים-דמוקרטים היו צריכים להציב בראשם את מרקוס סובֶּר, ראש ממשלת בווריה, לו יש אינסטינקטים פוליטיים מחודדים יותר ודינמיקה רבה יותר מאשר לאשט. לעומת זאת, ברבוק עונה על דרישות רבות, למרות שכל פוליטיקאית גרמנית מותקפת יותר מאשר גברים.
עם חודש וחצי עד הבחירות, התוצאות מאוד לא-ברורות – אומר אקונומיסט. מאז 2005 עלה בצורה חדה שיעור הקולות הצפים. השבועות האחרונים של הקמפיינים הפכו לחשובים יותר מאשר אי-פעם. כאשר יש מועמדים חדשים לראשות הממשלה, הנאמנויות הישנות שוב אינן רלוונטיות; נאמניה של מרקל לא יעברו אוטומטית לצידו של לאשט.
השבוע (10.8.21) נפגש לאשט עם עמיתיו, ראשי ממשלות המדינות, לדון בקורונה ובהתפתחויות אחרות. מפגשים כאלה חשובים עבורו: כדי למנוע טענות על משוא פנים לטובת מדינתו-שלו, עליו להראות שביכולתו לסייע לקורבנות השטפונות ושיש לו אסטרטגיה ברורה להיאבק בגל הרביעי של המגיפה. אחרת, שולץ – אשר כשר האוצר הבטיח מאות מיליוני אירו לנפגעי השטפונות – ייראה מועמד ראוי עוד יותר.