האם אנו יודעים איך תיפתח שנת הלימודים הקרובה? האם הלימודים יהיו כרגיל בכיתות? האם הכיתות תחולקנה? האם הלימודים יהיו בבתי הספר? האם תהיה למידה מרחוק? האם חלק כך וחלק כך? ובכן, איננו יודעים, הדבר תלוי במצב התחלואה ובהערכות המומחים יום יומיים לפני ה-1 בספטמבר.
ומה עושה הממשלה? מה שעושה ראש הממשלה. מה עושה שרת החינוך? הם מטמיעים בתודעה שלנו חלופה אחת, חלופת ה"כל כרגיל", באופן שאיש לא נערך לחלופות האחרות.
בוא נחזור לשנת 1973, שנת הקונספציה. ממשלה שלמה וצבא שלם הלכו שולל סביב קונספציה מוטעית, והמחיר היה כבד מנשוא. וכעת, כמעט אותו דבר. ממשלה הנתפשת למתווה אחד ויחיד של חזרה ללימודים, על-אף התראות המומחים, מבלי להיערך כלל לפתרונות חלופיים.
בואו נשווה בין שתי הקונספציות - אז, 1973 מנהל בכיר, ראש אמ"נ, כריזמטי, אימת עובדיו ומנהליו, הוא קובע, הוא מחליט, על פיו יישק דבר. היום מנהלת בכירה, שרת החינוך, כריזמטית, אימת עובדיה ומנהליה, היא קובעת, היא מחליטה, על פיה יישק דבר.
אז, 1973 ראש ארגון חלשה, ראש ממשלה המקבלת כתורה מסיני את דבר המנהל הבכיר. היום, ראש ארגון חלש פחות, אך חדש לגמרי בתפקיד, ושבוי בלחצים פוליטיים בלתי אפשריים ההורסים לחלוטין את עצמאותו, ולכן מקבל מחוסר ברירה את דברי המנהלת הבכירה. חברי הנהלה חלשלושים, עייפים או כאלה שמטרתם היא לשחוק את ראש הארגון וכאן יש לנו זהות מדויקת בין המצב ב-1973 לבין המצב היום.
וכך נמצא עצמנו ב-1 בספטמבר ערוכים לחלופה אחת ויחידה, פתיחה רגילה של מערכת החינוך, כמו ב-1973, אז הופתענו. האם גם הפעם נופתע? האם כאלה טיפשים אנו? האם לשם כך השרה מקבלת מאתנו משכורת?
