לג'ו ביידן יש יותר ניסיון במדיניות חוץ מאשר לכל נשיא אחר ב-30 השנים האחרונות, אבל הוא רדוף בידי ההערכה הקשה שהשמיע עליו רוברט גייטס, ששירת לצידו כשר ההגנה בממשל אובמה. ביידן הוא אדם של יושר ואי-אפשר שלא לחבבו, אבל "נדמה לי שהוא טעה בארבעת העשורים האחרונים כמעט בכל נושא מרכזי במדיניות החוץ ובביטחון הלאומי".
מוקדם לדעת האם ההיסטוריה תצרף את הנסיגה מאפגניסטן לטעויות כמו תמיכה במלחמה בעירק והתנגדות לחיסולו של אוסמה בן-לאדן. אבל בטווח הקצר, סבור אקונומיסט, התמונות מקאבול שמות ללעג את טענתו של ביידן לפיה "ארה"ב חזרה"; את שימת האמונה בדמוקרטיה ובחמלה במרכז מדיניות החוץ לצד האינטרסים האמריקניים; ואת ההכרזה לפיה לאחר ארבע שנותיו של דונלד טראמפ המנהיגות האמריקנית שבה לתפקד.
ב-8 ביולי דחה ביידן מכל וכל את האפשרות שהדיפלומטים האמריקנים יברחו מאפגניסטן כשם שנמלטו מווייטנאם, וטען שמאוד לא סביר שהטליבאן ישתלט על המדינה. ב-16 באוגוסט הוא עבר להטיל את האחריות על טראמפ, בשל ההסכם מהשנה שעברה על נסיגת האמריקנים ב-1.5.21. אבל ביידן עומד מאחורי החלטתו, ואומר שהמטרה – למנוע את הפיכת אפגניסטן לבסיס לאיום על ארה"ב – הושגה לפני שנים (ראו קישור משמאל).
מייק פומפאו, שהיה שר החוץ של טראמפ, כינה את דבריו של ביידן "גלגול אשמה פתטי" וטען שהממשל הנוכחי כשל ביצירת התנאים לנסיגת מסודרת. פומפאו הטיל חלק מן האחריות גם על נשיא אפגניסטן היוצא, אשרף גאני, ואמר שהלה היה מעוניין יותר בקבלת הכסף האמריקני מאשר בשיחות עם בני עמו. הוא הוסיף, כי הכוחות המזוינים האמריקנים נכשלו במשך שני עשורים באימונו של הצבא האפגני. וושינגטון פוסט חשף לפני שנתיים, שהצבא והממשל הטעו את הציבור לאורך המלחמה והציגו התקדמות – כולל באימון האפגנים – שלא הייתה ולא נבראה.
מי ששירתו באפגניסטן אומרים שהם חשים כעת שקורבנותיהם היו לשווא – תחושות העשויות להוביל לניעור הצבא כמו אחרי וייטנאם, משער אקונומיסט. סקרים שנערכו לפני נפילת קאבול העלו, כי רוב האמריקנים תומכים בנסיגה. האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית רצה לפני שנים לצאת מאפגניסטן; למבקריו של ביידן במפלגה אין בית פוליטי אחר; וההסכם עליו חתם טראמפ מותיר לרפובליקנים רק האפשרות למתוח ביקורת על אופן הנסיגה ולא עליה עצמה. קריסתו המיידית של הצבא האפגני, לאחר שארה"ב השקיעה בו 80 מיליארד דולר, עשויה להוביל אמריקנים רבים למסקנה שהאפגנים אכזבו אותם ולא להפך. עם זאת, תמונות של אכזריות מצד הטליבאן עשויות לשנות את הלך הרוח.
מבקרי הנסיגה מימין ומשמאל טוענים, כי ארה"ב הייתה צריכה לשמר את הסטטוס-קוו על-ידי הותרת 2,500 חיילים. לדעתם, ביידן חוזר על הטעות שביצע ברק אובמה בעירק ב-2011 – בעידודו של ביידן: הנסיגה אז פתחה את הדלת בפני דאעש. אנשיו של ביידן מגיבים בעובדות משלהם. שר החוץ, אנתוני בלינקן, טוען, כי רק ההתחייבות האמריקנית לסגת הובילה להפסקת התקפותיו של הטליבאן על כוחותיה. אם ביידן היה חוזר בו מהנסיגה, אמר בלינקן בתחילת השבוע ל-CNN, "הייתי עכשיו מופיע כאן ומסביר מדוע אנחנו שולחים רבבות חיילים בחזרה לאפגניסטן כדי להתחיל מחדש מלחמה שעלינו לסיים".
