בערבו של ראש השנה הדופק בחלוננו ראוי להביט לתוככי מגירות חיינו, להתבונן פנימה במבט של 'בואו חשבון' מתוך אהבה ורצון לשפר דרכינו ואורחותינו. להציץ אל תוך האתמולים, לחייך, לבכות, לשאוף ניחוחות, להדחיק זיכרונות, לטייל בעולם שהיה ולא יחזור, כמו בעוד שנה, בעולם שנברא ונבחר לעצמנו לחיות בתוכו בשנה החדשה.
להציץ אל האתמולים זו חכמת הבדיעבד, חכמה קטנה. החכמה המשמעותית תהייה להביט אל האתמולים העתידיים, לפעול בנחישות להפיכתם לטובים יותר, חומלים יותר, בריאים יותר, אתמולים שלא יזדקקו בעוד שנה להסברים מסוגים שונים אלא יעמדו בזכות היותם.
שנה חדשה בפתח, הזדמנויות חדשות, תקוות חדשות ותפילות ישנות. להתחיל את האתמולים עם רוח טובה עם חלומות ושאיפות, עם ארומה שהטוב נמצא כאן בכל פינה, בכל סמטה בכל יובל ושכונה. צריך רק לחשוף אותו, לגעת בו, לחבק אותו.
האתמולים העתידיים מתחילים בי, באהוביי, ביקיריי. נודדים לשכניי, למכריי, לחבר בעבודה, למוכר בסופרמרקט, לשומר בפתח המסעדה, לשוטר בפקק התנועה, לאוסף הבקבוקים ולגברת העומדת בתור בבית התמחוי עם ניילונים רקים.
האתמולים העתידיים מורכבים מהערכים אותם רכשת, המידות עליהן עבדת, מההרגלים אותם קנית מהכעס ומהסבלנות, מהיושרה ומהעקמומיות, מהטוב ומהרע מהיפה ומהמכוער, מהאהבה ומהשנאה, מהמחבר ומהמפלג, גרגירים גרגירים הנאספים לרגבים ומרכיבים את האתמולים העתידיים.
שנה חדשה אתמולים חדשים, מי ששנא שיתחיל לאהוב, מי שעקר שיתחיל לטעת, מי שהרס שיתחיל לבנות, מי ששתק שיתחיל לדבר, מי שקילל שיתחיל לברך, מי שנבל שיתחיל לצמוח, מי שאיבד שיתחיל למצוא. מי שחילק שיתחיל לחבר, מי שהסית שיתחיל לעודד, מי שהתעקש שיתחיל לוותר, מי שליבו גס שיתחיל למחול. מי שפירק שיתחיל להרכיב, מי שחי בחשכה ובאפלה שיתחיל לצאת אל האור. מי ששקע שיתחיל לזרוח, מי שזלזל שיתחיל לכבד, מי שהטיח שיתחיל לקיים.
שנה חדשה עומדת בשער, רבים רבים כבר לא יוכלו להביט אל האתמולים שלהם, רבים וטובים הוכרעו על-ידי המגיפה, על-ידי תאונות הדרכים, על-ידי חוליים, על-ידי פיגועי טרור, הם כבר לא יציצו לאתמולים, לא יוכלו לתכנן את אתמולי העתיד, הם היו ואינם. ואנו, שנותרנו כאן, בפתחה של השנה החדשה נישא עיננו אל על ונתפלל, תן לנו אתמולים, שנוכל להציץ לעברם מחרכי החיים ונלחש, שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום.
