אני מברך את המשוררת והמלחינה נעמי שמר, שהעניקה לנו את השיר המרגש, שפותח ומסתיים בְּשׁוּרָה, שיש בה גם בְּשׁוֹרָה, שכל אחד מאתנו מייחל - "שֶׁיָּפָה וְשׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה".
כפל משמעויות יש לנו בשורש ש.נ.ה, היוצר את המילה "שָׁנָה" ואת המילה "שׁוֹנֶה". את כפל המשמעויות אני חש ביתר עוצמה, כשאני שר את השורה השנייה מהבית השני בשיר - "לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה". לבי נושא את התקווה, שהשנה הבאה תהיה מאופיינת בשינוי. בשינוי משמעותי, שתהיה שָׁנָה חדשה שׁוֹנָה.
השנה נדרש שינוי משמעותי, שינוי מציל חיים מאימת הקורונה, ושינוי שיציל אותנו ממציאות חיים מדממת, הגובה מאתנו מחירי דמים יקרים, ויעלה אותנו על פסים של חיי שלום עם שכנינו ועם בני העם הפלשתיני החיים בארצנו.
ניצלתי את העובדה, שהשנה אני גר בסמיכות למקור מים גדול והיה לי נוח לקיים את אחד ממנהגי החג - "תשליך". כבר דורות רבים, שבערב היום הראשון של ראש השנה, מתכנסים יהודים ליד מקור מים חיים וקוראים את י"ג מידות הרחמים.
טקס "תשליך" מזמין אותנו לבקש רחמים ורכות על מעשה שעשינו וגרם לפגיעה בזולת. בטקס אנחנו מבטיחים, שניקח על עצמנו את מלוא האחריות, ולא נחזור על המעשה. מצאתי עצמי מבצע את המנהג, אבל בנוסף לתפילה, בנוסף ל-י"ג מידות הרחמים" זעקתי לעבר קו האופק את נועם המלים הָרַכּוֹת והנעימות של נעמי שמר
"שֶׁיָּפָה וְשׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה".
בשיר של נעמי שמר אין זעקה, יש נימה רכה ועדינה של תפילה - ש"תפרח המנגינה, שאיש לא הכיר" ואני הרשיתי לעצמי לזעוק שתפרח המנגינה שתנציח את השינוי של השנה - תנציח את השלום, ושתפרח בכל בית מנגינה של שיח חברתי מכבד ולא מגדף.
אני מבקש את סליחת י"ג מידות הרחמים, שהעמסתי עליהם הפעם את מידות הרחמים בשירה של נעמי שמר. במקרה הצטרף אלי נער מזוקן שפרט בגיטרה. אני מייחל שכבר מהיום הראשון של השנה החדשה -
"תִּפְרַח מַנְגִּינָה שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּיר וְתוֹך יְמָמָה הַזֶּמֶר הָמָה מִכָּל חַלּוֹנוֹת הָעִיר" - זמר של שנה חדשה בה יחול השינוי ונזכה למדינה נקיה מכל מחלה, ונזכה למדינה הומה בשירת שלום ובחיי שלום.