עוד אחד מנפלאות ה"שבת הישראלית", אותו מיזם משותף למשרד התרבות והספורט והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוא "בית הראשונים" בנס ציונה. דקה של הרשמה מראש דרך אתר המועצה לשימור אתרים (טוב, יש קורונה וצריך להקפיד) ומגיעים לרחוב תל אביב (כן יש כזה) בנס ציונה ונכנסים דרך שער הברזל למסע בזמן לימים שהאזור היה ביצה גדולה, ומאזינים, כמוני, ברוב קשב לסיפור ההרואי של ראובן לרר ומשפחתו. הקירות מתארים את החיים בימיה הראשונים של המושבה ומציגים את שורת המייסדים. ההדרכה הצמודה מעולה (אותי הדריכה אמירה, שהסבא רבה שלה היה בין מייסדי המושבה). במסע במנהרת הזמן למדתי על הקושי העצום של מייסד המושבה, ראובן לרר, על המחלות, השודדים, התעמרות בתי המשפט העותומנים ואלימות השכנים. בהתפעמות למדתי על קורותיו של ראובן לרר ושותפיו הראשונים שלא נרתעו משום קושי, לא כלכלי ולא פיזי, ובתנאים לא תנאים דבקו במקום שהיום הוא ישוב פורח. הבית שימש בעבר כבית ספר, בית כנסת, בית ההגנה ומקום התוועדות של התושבים. הבניין הוקם ב-1907 כאשר בחצר המבנה אוסף כלים חקלאיים וכוורות דבורים מימים עברו. בתוכו התרגשתי לראות כלי בית מימי ילדותי כמו "פליט" נגד ג'וקים, סיפון סודה ומלקחיים לקרח לצד פרימוס ופתיליה שעליהם סיר פלא. ממש נוסטלגיה במיטבה. במסגרת "שבת ישראלית" הכניסה חינמית, ובסיומו אני חש צורך לציין כי הביקור באתר שימור זה אינו עולה כסף אך שווה זהב.