בשנה וחצי האחרונות חווה העולם שני אירועים גלובליים, חוצי יבשות ומדינות: האחד הוא מגיפת הקורונה והאירוע השני קרה (יום ב', 4.10.21) במשך שבע שעות, החל מסביבות 19:00, שעון ישראל. באופן פתאומי, שלל האתרים והאפליקציות של פייסבוק חדלו לפעול: ווטסאפ, אינסטגרם, מסנג'ר, אוקולוס והרשת החברתית עצמה. בבת אחת נגזרה דממת אלחוט על מיליארדי אנשים בעולם שמשתמשים בשירותיה, שלא יכלו לתקשר ביניהם בווטסאפ, ונאלצו לדחות את תחביבם לכתוב פוסטים, להגיב, להתווכח וכמובן - להפיץ מידע, אמיתי יותר או פחות. תזמון התקלה היה בעיתוי הכי פחות טוב לפייסבוק, על-רקע העדויות והמסמכים שחשפה פרנסיס האוגן, עובדת לשעבר בחברה. האוגן העתיקה עשרות אלפי דפים ממסמכים פנימיים, שמהם למדנו כיצד עובדת שיטת האלגוריתמים ברשת החברתית, שגורמים נזקים, ובעיקר שיח שנאה בפייסבוק ודימוי גוף בגלל התמונות עם סוגי המראה הבלתי אפשריים להשגה באינסטגרם. זה נכון לכלל שכבות האוכלוסייה, ובעיקר לבני הנוער, שרבים מהם מכורים לאינסטוש (ולטיקטוק) ברמות מפחידות.

פירוק פייסבוק - האם זה ישים?

הסערה שפרצה בעקבות החשיפה בוול-סטריט ג'ורנל ובראיון שהאוגן נתנה לתוכנית התחקירים הנחשבת 60 דקות הובילה לגל של מתקפות על פייסבוק ועל מנהליה, ובראשם מארק צוקרברג. התקלה הענקית והחמורה מאמש חיזקה את מבקרי פייסבוק, והיום נשמעו קריאות ברורות לפרק את החברה, על-מנת לצמצם את ההשפעה הריכוזית שלה. בעמדה זו מחזיקה גם פרופ' קרין נהון מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה) ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. על אף שעמדה זו מקובלת על רבים ברחבי העולם, ספק רב אם היא ישימה. הממשל של ארצות הברית - המדינה שבה פועלת פייסבוק - יחשוב פעמים רבות לפני שינקוט צעדים שמשמעותם פגיעה בשוק החופשי, שלא לדבר על השאלה האם זה בכלל אפשרי מבחינה טכנית. פייסבוק היא חברה ציבורית, אחת מקבוצה קטנה של חברות טק, שמובילות את המסחר בנאסד"ק. כל פגיעה בחברה תהיה בעלת השלכות רחבות על כלל הכלכלה האמריקנית. כבר אתמול הורגשה ההשפעה, כאשר המניות בנסדא"ק צנחו - לא רק של פייסבוק עצמה, אלא גם של ענקיות טכנולוגיה אחרות.