בשבוע שעבר קראנו את פרשת נוח. ציינו את גיבור הפרשה, הנותן ביטוי לכמיהה שלנו להשתתת ערכי צדק, כאשר "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס", כש"הָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה לִפְנֵי הָאֱלוֹהִים" (בראשית פרק ו' פסוק י"א), כשהון, שלטון ועולם תחתון השתלטו עליו. כשאנחנו חיים בחברה, שההון על תאוותיו מנווט את חייה ולא ההון האנושי, אנחנו חיים במציאות של "הָאָרֶץ נִשְׁחָתָה לִפְנֵי הָאֱלוֹהִים". אנחנו חיים במציאות של ערב ההתרחשויות הקשות שפקדו את האנושות בתקופת דור המבול.
בשבוע שעבר ליווינו בקריאת הפרשה את נוח, נציגו של הדור העשירי, בהיותו שותף למאבק לנסיגת המים הרעים, המים המאיימים לבלוע את הטוב והיפה שבחברה, לווינו את נוח, שזכה להריח את ניחוח האדמה הטובה - את ניחוחה של חברה, שהשתחררה מהסיאוב של הון המכה הון אנושי, שהשתחררה מהמציאות הכאובה "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס".
השבוע אנחנו נלווה בפרשת "לֵךְ לְךָ" את נציגו של דור העשרים - את אברהם אבינו - שנאמר לו
"לֶךָ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלָדְתְךָ" (בראשית פרק י"ב פס' א'). למעשה יש ייעוד לבואו של אברהם אבינו למרחבי הארץ, אותה אנחנו אוהבים. על-פי אותו פרק בפסוק ג' אחד מייעודי בואו של אברהם לארץ כנען הוא כדי להקים בה חברת מופת -
"נִבְרְכוּ בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (בראשית, פרק י"ב, פסוק ג'). אברהם בא לארץ כנען להניח נדבכים לחברת מופת, שיתברכו בה כל משפחות האדמה.
אנחנו, האוהבים את ארצנו, חייבים לפעול למימוש היעוד של אברהם אבינו, שתוקם כאן בארצנו חברת מופת, שיתברכו בה כל העמים וכל הארצות. עלינו למנוע הקמת חברה, הנותנת עדיפות להון מכוער, לשלטון מסואב ולעולם תחתון על פני ההון האנושי. עלינו לחתור להקמת חברה שוויונית ללא קוטביות מעמדית, שבה יתברכו כלשון הכתוב "כָּל מִשְׁפָּחוֹת הָאֲדָמָה", בה תתברך החברה האנושית.
אנחנו חייבים לזעוק את זעקת הנוקד, הבוקר, בולס השקמים, הנביא עמוס מתקוע, שהתריס ולא השלים עם קוטביות חברתית ומעמדית. הוא יצא נגד ההון העושק את ההון האנושי, יצא נגד קלגסות ותאוות שלטון של
"פָּרוֹת הַבָּשָׁן הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים וְרוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים" (עמוס פרק ד' פסוק א').
חובה עלינו להוקיע שלטון המסית באופן המכוער ביותר נגד מערכות המשפט ובמיוחד נגד היועץ המשפטי לממשלה . עלינו לחתור לכינון חברה המושתתת על מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק, בה אין מקום להסתה פרועה נגד מערכות המשפט.
חווינו שנים לא מעטות כשראש ממשלה התלהם לא רק נגד מערכות המשפט, אלא כנגד כל מי שחולק על דרכו הכלכלית והמדינית. התלהמות שביתרה את החברה הישראלית לבתרים בתרים. עברנו תקופה בה העז ראש ממשלה ללחוש באזני רב יהודי על רבים מאתנו, כי אנחנו שכחנו להיות יהודים רק כי אנחנו חולקים על דעתו.
בתרי השנאה המבחילה, שזרע כאן מי שהיה עד לפני כמה חודשים ראש ממשלת ישראל, חייבים לנקותם מתוכנו ולשחרר את הארץ מצחנת השנאה, מאימת האלימות המילולית ומסכנת הרצח העלול לפקוד את חיינו. לכל התופעות האלו יש לומר - "לֶךְ לְךָ" - "לכו לכן תופעות מכוערות מאתנו".
אנחנו חייבים לומר לכנה מאתנו" כל שלל התופעות המחפירות של יחס בוטה כלפי מיעוטים לאומיים החיים כאן. עלינו לומר לא למתנהגים בניגוד להתנהגות שנהג אברהם אבינו, שאמר בנימוס רב לבני העיר חברון:
"גֵּר וְתוֹשָׁב אֲנִי עִמָּכֶם" (בראשית פרק כ"ג פסוק ד'), אלא מתנהגים בצרחנות בוטה וגסת רוח. עד היום לא התנצלנו בפני האזרחים הערבים על האמירה של ראש ממשלה בישראל - "הם נוהרים לקלפיות".
מדינת ישראל - אותה אנחנו אוהבים - נדרש לה תיקון גדול אחרי שנות שלטון הליכוד, אחרי שלטון ראש ממשלה, שהוגש נגדו כתב אישום על שוחד מרמה והפרת אמונים. נדרש למדינה, אותה אנחנו אוהבים, תיקון גדול, כשהיא ניצבת בסימן של קרע מכאיב.
