"ישראל תפעל לשיקום הדרגתי של רצועת עזה - בתמורה להתחייבות של חמאס לשמירה על השקט. השיקום יכלול את מערכת החשמל והגז, בניית מתקני התפלת מים, שיפור מערכות הבריאות ותשתיות המגורים. התחייבות חמאס תלווה במנגנוני פיקוח בינלאומיים". כך הכריז שר החוץ יאיר לפיד בהרצאה באוניברסיטת רייכמן זה לא מכבר. מה עוד תכלול "תוכנית לפיד"? הקמת אי-מלאכותי מול חופי עזה, שבו ניתן יהיה להפעיל נמל ימי בינלאומי, פרויקט תחבורתי לחיבור עזה ויו"ש והקמת אזורי תעשיה ותעסוקה גדולים בצמוד למעבר ארז. לדבריו, "קידום של נוסחת 'כלכלה תמורת ביטחון' ייאלץ את חמאס להסביר לתושבי עזה למה הם חיים בתנאים של עוני, אלימות ואבטלה גבוהה, בלי תקווה. צריך להגיד לעזתים בכל דרך ומעל כל במה - 'חמאס מוביל אתכם לאבדון'".
אין ספק, המשפט האחרון מדבריו של שר החוץ שציטטנו כאן הוא היחיד הנכון. כל היתר - חלומות באספמיא. הייתה תקוות-מה בנסיגתנו החד-צדדית לקווי 67 בגיזרה זו, שבמחיר עקירת יישובינו העזתים יתעשתו ויתמסרו לפיתוח מערך חיים נורמליים, כמובן בסיוע ישראל. מאז אוגוסט 2005 עזה כפופה לשלטון אימים טרוריסטי, צמא דם, שמאיים שוב ושוב על ישראל ומייבש את שני מיליוני התושבים האומללים הכפופים לו. חמאס הפך את הטריטוריה שבשלטונו למקום הכי עלוב בתבל, דלות, עזובה, רעב, צמא, אבטלה, עם וילות מנקרות עיניים של ראשיו לאורך החוף. חמאס אינו מפסיק להתגרות בישראל, ארגון טרור חסר מעצורים ושטוף שנאה כנגד צבא של מדינה שכפופה לחוק הבינלאומי.
אם שר החוץ שלנו ועוד רבים וטובים בינינו, שוגים באשליות, שהטבות כלכליות שיוצעו לעזה, יתקבלו בשמחה, וישנו את תמונת המצב שם - הרי לחמאס יש תוכניות אחרות. השבאב שמסתער שוב ושוב על חומת ההפרדה, ירי המקלעים לעבר בתי שדרות, בלוני התבעה שמופרחים לשטחנו, שלא לדבר על ירי רקטות, טופחים שוב ושוב על פני בעלי "הרצון הטוב" בצידנו. בימים אלה נערך בעזה כנס שמטרתו המוצהרת - כך מדווח במהימנות מוסד ממר"י במידעון לקוראיו - השמדת מדינת ישראל והחלפתה ב"מדינת פלשתין" מהים עד הירדן. הוועידה תחת הכותרת: "הבטחת אחרית הימים - פלשתין לאחר השחרור", בחסות ראש הנחש החמאסי, יחיא אל-סינוואר ובהשתתפות בכירי ארגון הטרור, דנה בהיערכות לקראת ניהול עתידי של "מדינת פלשתין" לאחר "שחרורה" מידי ישראל, אשר תיעלם לדבריהם.
בתום הוועידה פורסמה רשימת "רעיונות של שיטות פעולה במהלך שחרור פלשתין", בין היתר: קריאה לנסח מסמך עצמאות שיהיה "המשך ישיר של חוזה עומר בן אל-ח'טאב" - חוזה הכניעה של ירושלים הביזנטית לכובשים המוסלמים בשנת 638; הגדרת הנהגת המדינה הפלשתינית עד לקיומן של בחירות והמלצות להתנהלות עם הקהיליה הבינלאומית והמדינות השכנות; קריאה להכין מבעוד מועד חקיקה מתאימה לתקופת המעבר לשלטון החדש; קריאה להקמת מנגנונים שיבטיחו את המשך ההתנהלות הכלכלית לאחר הפסקת השימוש בשקל ואת שמירתם של המשאבים שהיו שייכים לישראל, והכנת מדריך לאופן השבת המוני הפליטים הפלשתינים.
ועידת השנאה הזאת המליצה לגבש כללים להתנהלות עם היהודים שיהיו בארץ ובכלל זה "קיום הבחנה בין היהודים אשר יש להורגם או לרודפם בזירה המשפטית, לבין אלו שיש להתיר להם לעזוב או להיקלט בפלשתין". כן קראה למנוע בריחת מוחות ו"לשמור על היהודים המלומדים והמומחים בתחומי הבריאות, ההנדסה, הטכנולוגיה, התעשיה האזרחית והצבאית למשך זמן ולא לתת להם לעזוב". ועוד המלצה: לבצע רישומים של הסוכנים ומגייסיהם בעולם כולו, כדי "לטהר את פלשתין ואת המולדת הערבית והאיסלאמית מחלאות האדם הצבועים".
לא זאת אף זאת: הראש לטרוריסטים, אדון סינוואר, אמר בנאומו באותה ועידה, כי "אנו נותנים חסות לוועידה הזו משום שזה תואם את הערכתנו שהניצחון קרוב", וכי "שחרור מלא של פלשתין מן הים ועד הנהר" הוא "לב החזון האסטרטגי של חמאס". הנה כי כן, "תוכנית סינוואר", חליף עזה, לעומת "תוכנית לפיד", ראש הממשלה החליפי, והמשותף לשתיהן - היותן הזויות.
אינני מציע להיבהל מחלומות הזדון שנרקמים בריש גלי ובעזות מצח אי-שם בעזה. אבל גם לא לעצום עיניים. עזה צריכה לשמש לנו בדיעבד כניסיון מעבדתי, שתוצאותיו מוכיחות שנסיגה, ריפיון, תחינה מצידנו, הצד החזק, או שיגור סחורות אליה והכנסת עובדים ממנה לישראל, אינם מרככים את לב אויבינו המרים. חבל רק שאלה האוחזים היום בהגה השלטון בישראל אינם מבינים שלא בשיתוף פעולה כלכלי ולא בחיים נורמליים מעוניינים חורשי המזימות מעבר לחומת הרצועה, כי אם בהמשך שפיכות הדמים ובחיסולה של מדינת היהודים. יאיר לפיד - תתפכח!.
