החלטה שקיבל מארק צוקרברג הובילה למתקפה על מתנגדי משטר בווייטנאם. אמצעים למניעת פרסומי שנאה והסתה הופסקו לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב, בעוד נאמניו של דונלד טראמפ מכשירים את הקרקע ל-6 בינואר. חשבון דמה של פייסבוק בהודו מוצף בשנאה נגד מוסלמים ונותר פעיל במשך שבועות בחשבונו של סטודנט מוסלמימ מפוחד בצפון המדינה. שפע של מסמכים פנימיים מגלים כיצד ענקית המדיה החברתית התעלמה מאזהרות של עובדיה על הבעייתיות בפעילותה וחשפה קהילות ברחבי העולם לתכנים מסוכנים.
פרנסס הוגן, עובדת לשעבר וחושפת שחיתויות בהווה, סיפקה לקונגרס את מה שכבר זכה לכינוי "מסמכי פייסבוק". שורה של עיתונים, ובהם וושינגטון פוסט, בחנו לעומק את אלפי העמודים, לצד מסמכים נוספים וראיונות עם עשרות עובדים בהווה ובעבר. המסמכים כוללים מצגות, מחקרים, דיונים ומזכרי אסטרטגיה, ומספקים מבט חסר תקדים על הדרך בה מנהלי החברה ניסו לאזן בין ביטחון הציבור לבין שורת הרווח. הפוסט מסכם את עיקרי הממצאים.
הצהרותיו הפומביות של צוקרברג עמדו בניגוד לנתונים הפנימיים. המסמכים מלמדים על שליטתו המוחלטת של המייסד והמנכ"ל בנעשה בחברה ועל אחריותו הישירה לנזק שגרמה חתירתה הבלתי-פוסקת של פייסבוק להתרחבות. הם גם מראים, כי הצהרותיו עמדו לעיתים בניגוד למה שהחברה ידעה. למשל: צוקרברג אמר אשתקד לקונגרס, כי החברה מסירה 94% מתכני השטנה לפני שהגולשים מדווחים עליהם; הנתונים הפנימיים מלמדים: 5% בלבד. דובר פייסבוק מכחיש את הטענה.
פייסבוק הסירה את אמצעי ההגנה לפני 6 בינואר. לקראת הבחירות בנובמבר אשתקד, פייסבוק הגבירה את מאמציה לפקח על התכנים ולמנוע פרסומים שקידמו אלימות, דיסאינפורמציה ושטנה. אבל אחריהן היא הסירה רבים מעשרות אמצעים אלו, ולא מנעה את פעילותן של עשרות קבוצות שהפיצו את השקר על "גניבת הבחירות"; מאוחר יותר היא הגיעה למסקנה, שהיה זה מאמץ מתואם. החברה שבה והפעילה אמצעי הגנה מאוחר מדי – אחרי הסתערות תומכיו של טראמפ על הקפיטול.
פייסבוק לא הצליחה למנוע פרסומי שטנה ברחבי העולם. הבעיות של פייסבוק עם פרסומי שטנה ודיסאינפורמציה במדינות המתפתחות חמורות עוד יותר מאשר בארה"ב. המסמכים מלמדים, כי החברה ידעה היטב שהפיקוח על התכנים שאינם באנגלית הוא חלש ומאפשר פעילות של שליטים סמכותניים ודורשי-רע אחרים. למרות שפייסבוק שמה את הודו במקום גבוה בסדרי העדיפות שלה ומפעילה צוותים גדולים לבחינת התכנים במדינה זו, בפועל יכולים הגולשים להשתמש בה בלא אמצעי הגנה חיוניים הקיימים במדינות דוברות האנגלית. פייסבוק טוענת בתגובה, כי היא מתקדמת בטיפול במדינות המתפתחות ומעסיקה צוותים הבודקים תכנים ב-70 שפות.
פייסבוק העדיפה התרחבות מירבית על פני ביטחון הציבור. צוקרברג טוען, כי החברה אינה מעצבת את מוצריה באופן המיועד לעודד אנשים לבלות יותר זמן ברשת שלה, אבל עשרות מסמכים מוכיחים את ההפך. החברה בוחנת ללא הרף את ההשפעות של שינויי מדיניותה על היקף השימוש ועל גורמים מרכזיים אחרים המשפיעים על רווחיה. במסגרת הרצון להרחיב את תשומת הלב של הגולשים, החברה נטשה או עיכבה יוזמות שמטרתן הייתה להפחית את הדיסאינפורמציה וההקצנה.
דוח משנת 2019, אשר עקב אחרי חשבון דמה שנועד לדמות אישה שמרנית מצפון קרוליינה, מצא, כי אלגוריתם ההמלצות של פייסבוק הפנה אותה בתוך חמישה ימים ל-QAnon, קבוצת הקונספירציות הימנית-קיצונית אותה מגדיר ה-FBI כ"סכנת טרור פנימי". פייסבוק אפשרה ל-QAnon להמשיך ולפעול בה ללא הפרעה במשך 13 חודשים נוספים. החברה אומרת בתגובה: "אין לנו שום רצון מסחרי או מוסרי לעשות דבר מלבד להעניק למשתמשים את החוויה החיובית ביותר שאפשר", וכי היא "מקבלת החלטות קשות שוב ושוב".
