חברי הסיעה הדמוקרטית בסנאט מנסים לשכתב בתוך ימים בודדים את חוקי המס האמריקניים, תהליך שבדרך כלל אורך חודשים ואף שנים, בניסיון למצוא מימון של טריליוני דולרים לתוכניות הענק של הנשיא ג'ו ביידן. ניסיון זה בא במקום העלאות המס המתוכננות בקפידה שהציע ביידן בקמפיין שלו ושבכירי הסיעה קידמו עד כה. כעת המחוקקים זורקים לחלל האוויר ערימה של רעיונות, בתקווה שיוכלו להעביר לפחות את חלקם גם מבחינה חוקית וגם בתוך המפלגה – מדווח (יום ה', 28.10.21) ניו-יורק טיימס.
ביידן מתכנן להודיע בשעות הקרובות על תוכנית מסגרת להשקעת 1.85 טריליון דולר בתחומים אלו, לעומת 3.2 טריליון דולר שהיו בתוכניתו המקורית. הוא גם יבטיח, כי העלאות מיסים יכניסו 2 טריליון דולר ויממנו את תוכניתו במלואה, אם כי לא ברור האם כבר יש לו מספיק קולות כדי להעביר אותה בסנאט.
ביומיים האחרונים הפיל הסנאטור הדמוקרטי השמרן ג'ו מנחין את ההצעה להגדיל את סמכויות החקירה של רשות המיסים, ובכך אילץ את עמיתיו להתחיל מו"מ על פשרה בנקודה זו. למחרת הודיעו מנחין וקבוצה של נציגים דמוקרטיים בבית הנבחרים על התנגדותם ל"מס המיליארדרים" שהציע הסנאטור רון וויידן. מנחין –היכול להבטיח לדמוקרטים שוויון בסנאט, אותו תכריע לטובתם סגנית הנשיא, קאמלה האריס, מתנגד למימון פדרלי לחופשות בתשלום לצרכים משפחתיים, ונראה שגם סעיף זה יצטרך להימחק מתוכנית הרווחה והאקלים של ביידן.
הצורך בהצעות מס חדשות נולד מכך שהמגזר העסקי והדמוקרטים המתונים למעשה הרגו את הצעתו של ביידן להעלות את מס החברות מ-21% ל-28%, במטרה לממן את תוכניותיו בתחומי האנרגיה והרווחה. תוכניות מרכזיות אחרות של הבית הלבן, ובכללן העלאת המס השולי על בעלי הכנסות גבוהות והכפלת מס רווחי ההון, מצויות אף הן בסכנה.
מס על האחזקות גם אם לא נמכרו
הרעיונות החדשים כוללים סוג של מס עושר, ממנו הרחיק ביידן את עצמו במסע הבחירות. על-פי ההצעה, מיליארדרים – שלרוב כמעט ואינם משלמים מס פדרלי – יחויבו במס לא על הכנסותיהם השוטפות, אלא על השווי של חלק מנכסיהם הנזילים ובהם מניות ואיגרות חוב, גם אם הללו לא נמכרו. רוב הונם של עשירי ארה"ב אינו במזומן אלא באחזקותיהם בחברות מובילות (כמו אלון מאסק בחברת טסלה, ביל גייטס במיקרוסופט, וורן באפט בברשקייר-האות'ווי וג'ף בזוס באמזון), ומאחר שחברות אלו שוות מאות מיליארדי דולרים ולעיתים על טריליון דולר – המס שישלם כל אחד מהם עשוי להגיע לעשרות מיליארדי דולרים.
על-פי ההצעה, יוטל מס על מי ששווי נכסיו מעל מיליארד דולר או יש לו הכנסה שנתית של 100 מיליון דולר בשלוש שנים רצופות – כ-700 איש בסך-הכל. מדובר על מס של 23.8% על נכסים סחירים כמו מניות, איגרות חוב ומזומן, בהתבסס על מחירם המקורי. שרת האוצר, ג'נט ילן, אמרה בתחילת השבוע, כי מס זה יסייע לשים יד על רווחי ההון, שהם חלק ניכר מהכנסותיהם של העשירים ביותר בארה"ב. אולם, מזכיר הטיימס, בתחילת השנה היא הביעה ספקות בדבר האפשרות המעשית להטיל אותו, ובכירים במשרדה הזהירו מפני מכשולים חוקתיים בפניהם יעמוד.
מס המיליארדרים עלול להיתקל במחסומים משפטיים, דומים לאלו שבפניהם ניצבה תוכנית אובמהקר בשנת 2010. החוקה קובעת, כי "מיסים ישירים" – מונח שאינו מוגדר בה – צריכים להיות מוטלים באופן יחסי לגודלן של המדינות, כך שתושבי כל מדינה ישאו בנטל הפדרלי בהתאם לחלקם באוכלוסייה. מס המיליארדרים יחול על העשירים בלא קשר למקומות מגוריהם, ולכן ניתן יהיה לטעון שהוא בלתי חוקתי – ובבית המשפט העליון יש כיום רוב לשמרנים, העלולים לפסול אותו.
הצעה נוספת, בה תמך ביידן בעבר, היא מס של 15% על חברות שרווחיהן המיוחסים לבעלי המניות הן מיליארד דולר ומעלה, ואשר כיום משלמות מעט מאוד מס פדרלי (אם בכלל) בשל קיזוזים וניצול פרצות מס. אם הצעות אלו יתממשו, הן יחולו על פחות מ-1,000 נישומים (יחידים וחברות גם יחד). אולם, עצם המהירות בה הרעיונות מועלים, נדונים ועשויים להתקבל מביא לביקורת מצד המגזר העסקי וכמה מבכירי הדמוקרטים, החוששים מפני התוצאות של חיפזון היתר.
הדמוקרטים מנסים להגיע להסכמות בטרם ייצא ביידן הלילה לאירופה, תחילה לפסגת G20 ברומא ולאחר מכן לפסגת האקלים בגלזגו. האגף הפרוגרסיבי במפלגה דורש להשלים את חבילת האקלים והרווחה, כתנאי להצבעה על חבילת טריליון הדולר להשקעה בתשתיות הזוכה לתמיכה דו-מפלגתית. בתוך הסיעה יש הסכמה על חלק מן הסעיפים, כגון מימון למעונות יום ולמיזמי אנרגיה, אבל מחלוקות נותרו בעינן ותוכניות רבות כבר נמחקו או צומצמו.
אזהרה מפני סלט של רעיונות
צד המיסוי של התוכנית מסובך עוד יותר מאשר צד ההוצאות, בשל דרישותיהם של מנחין והסנאטורית כריסטן סינמה, העומדים על כך שהתוכנית תממן את עצמה ובמקביל מתנגדים לחלק מהעלאות המס. בשנת 2017 מתחו הדמוקרטים ביקורת על הרפובליקנים, שלטענתם העבירו בחופזה את רפורמת המס הגדולה של הנשיא דונלד טראמפ ולחצו לעשות זאת לפני תום השנה. חלק ממותחי הביקורת של אז, הם ממובילי החקיקה החפוזה כיום, מציין הטיימס.
ליבת חוקי המס לא השתנתה מאז הוביל הנשיא רונלד רייגן ב-1986 להסכמה דו-מפלגתית על הורדת מיסים רבים במקביל לסגירת חלק מפרצות המס. ב-2017 העבירו הרפובליקנים שורה של הפחתות מס ויצרו שיטה חדשה למיסוי רווחיהן בחו"ל של חברות רב-לאומיות. אותה רפורמה הועברה בתוך חודשיים – פרק זמן קצר מאוד – אך הרפובליקנים עבדו על יסודותיה במשך שנים. כעת, כאמור, נעשים נסיונות להעביר חוקי מס רבי-משמעות בתוך ימים אחדים, למרות שהדמוקרטים הבטיחו שוב ושוב שהם ינהגו בצורה שונה.
מומחי מס הזהירו השבוע, שיצירת סלט של רעיונות בלתי בדוקים עלולה לגרום בעיות חדשות. חלקם צופים שהמיליארדרים האמריקנים יעבירו את נכסיהם לתחומים כמו נדל"ן שלא יהיו נתונים למס העושר, ובכך יגרמו לצניחה בשערי המניות ולהפסדים לכל יתר המשקיעים. אחרים אומרים, שהחברות ימצאו דרכים אחרות לרשום את רווחיהן ולא לייחס אותם לבעלי המניות.
